arrow

קנאביס רפואי לטיפול בילדים חולי סרטן

ילדה במיטה בבית חולים מחבקת דובי
מחלת הסרטן מיוחסת בדרך כלל למבוגרים, אך למרבה הצער, גם ילדים ואף צעירים מאוד עלולים ללקות בה. למרות שמדובר בתופעה כה נדירה, הסרטן מהווה את אחד מגורמי המוות העיקריים של ילדים ובני נוער לפי ארגון הבריאות העולמי[1] . אין זה פלא שחוקרים רבים מנסים למצוא דרכים לרפא את מחלת הסרטן בקרב ילדים, או לפחות להקל על הסימפטומים שלה.
ילדה במיטה בבית חולים מחבקת דובי

מחלת הסרטן בקרב ילדים – נתונים מרחבי העולם

● כ-500 מקרים חדשים של ילדים חולי סרטן מאובחנים בישראל מדי שנה, וההערכות הן כי כ-400,000 ילדים ובני נוער ברחבי העולם לוקים במחלה בכל שנה.
● במדינות בעלות הכנסה גבוהה, שבהן שירותי הבריאות בדרך כלל נפוצים יותר, יותר מ-80% מהילדים חולי הסרטן נרפאים בסופו של דבר. לעומת זאת, במדינות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית, פחות מ-30% מהם מגיעים להחלמה.
● רוב סוגי הסרטן בילדות ניתנים לריפוי באמצעות טיפול קונבנציונלי, כגון- הקרנות וניתוחים.
● שיעורי מחלת הסרטן בקרב ילדים ובני נוער הולכים וגדלים בהדרגה מאז שנת 1975.
● אחרי תאונות דרכים, מחלת הסרטן היא הגורם השני בגודלו למוות בקרב ילדים מתחת לגיל 15.

מחלת הסרטן בקרב ילדים לעומת מבוגרים

מחלת הסרטן מתבטאת באופן שונה בקרב ילדים לעומת מבוגרים במספר מובנים. ראשית, ילדים נוטים ללקות בסוגי סרטן שונים מאלה הנפוצים אצל מבוגרים. כשליש מהילדים ובני הנוער חולי הסרטן סובלים מלוקמיה (סרטן הדם), כאשר סוגי הסרטן השכיחים ביותר אחריה הם גידולים במוח (15־20%) ולימפומה (10־15%).
ישנם אף הבדלים רבים ברמה הביולוגית בין גידולים בגופו של אדם מבוגר לאלה של ילד. משום כך, אין זה מפתיע כי גם הטיפולים הניתנים לילדים ומבוגרים אינם זהים זה לזה. למרבה הצער, רוב המחקרים העוסקים בטיפול בסרטן, כולל אלה הנוגעים לשימוש בקנאביס רפואי, נוטים להיערך על מטופלים מבוגרים, ואינם בהכרח רלוונטיים לחולי סרטן צעירים יותר.

מהו קנאביס?

קנאביס הוא צמח שיחי שמקורו במרכז אסיה. תפרחותיו הנקביות מכילות ריכוזים גבוהים של תרכובות ייחודיות הנקראות "קנבינואידים"[4] [5] . ייחודיותם של הקנבינואידים נזקפת בעיקר לאפקט שלהם על קולטנים מיוחדים במערכת העצבים האנושית. לחלק מהקנבינואידים יכולה להיות השפעה פסיכואקטיבית – כלומר, השפעה על המוח או על מצב הרוח. בשל כך, השימוש בקנאביס למטרות פנאי אינו חוקי במדינת ישראל וכן בחלקים נרחבים של העולם.
הקניבינואידים העיקריים בצמח הקנאביס הם ה- THC וה-CBD, והם אלה שעליהם נערך מרבית המחקר המדעי בתחום. THC הוא חומר פסיכואקטיבי שיוצר תחושה של "היי" ומשפר את מצב הרוח. ל-CBD אין השפעה פסיכואקטיבית משמעותית, אך הוא ידוע ביכולותו לסייע לחלק מהאנשים להפחית כאב, לשכך חרדה ועוד. סוגים שונים של קנאביס מכילים כמויות שונות של והם משפיעים על הגוף באופן שונה.
אנו נוטים לחשוב כי שימוש רפואי בצמח הקנאביס הוא דבר חדש, אך למעשה, העדויות הקדומות ביותר לכך מיוחסות ל"שושלת האן" בסין העתיקה, שם הומלץ להשתמש בצמח הייחודי לשם טיפול בכאבים, עצירות, הפרעות במערכת הרבייה הנשית ומחלת המלריה. ברפואה המערבית קיים תיעוד לשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים כבר באמצע המאה ה-19. עם זאת, השימוש בצמח הקנאביס למטרות רפואיות ירד במידה ניכרת בתחילת המאה העשרים, בעיקר בשל השימוש הנפוץ (והלא חוקי) שנעשה בו למטרות פנאי. בשנים האחרונות, המודעות ליתרונותיו הרפואיים של הצמח עולה שוב בקרב הרפואה הציבורית, ובמקומות רבים ברחבי העולם הוא נשקל כאופציה לטיפול בתסמינים של מחלות רבות – ובאופן ספציפי בתסמיניה של מחלת הסרטן.

קנאביס וטיפול במחלת הסרטן

קנאביס רפואי עשוי להגיע במספר צורות ברחבי העולם:

● פרחים יבשים המיועדים לעישון כגליליות
● שמנים לאידוי או ערבוב עם מזון
● קרמים למריחה על העור
● שמן ללקיחה דרך הפה
● גלולות וכמוסות
כיום, לשימוש בקנאביס רפואי בקרב חולים אונקולוגיים מטרה עיקרית אחת: הקלה על תופעות הלוואי הנגרמות בעקבות המחלה והטיפולים הקונבנציונליים הניתנים בשבילה.
המחקר לגבי יכולתו של צמח הקנאביס לסייע בריפוי מחלת הסרטן נמצא עדיין בחיתוליו, אך נכון להיום נתגלו מספר ממצאים מבטיחים, כיוון שיש ראיות לכך שלקנבינואידים יש יכולת כלשהי במניעת חלוקה והתפשטות של תאים סרטניים. עם זאת, נראה כי עשויות להיות להם גם השפעות שליליות על התפתחות המחלה, ולכן יש צורך במחקר נוסף.
לעומת זאת, בכל הנוגע לטיפול בסימפטומים של מחלת הסרטן, המחקר מעודד הרבה יותר. מחקרים שונים מצאו כי לשימוש בקנאביס רפואי עשויות להיות השפעות חיוביות על תסמינים שונים, שעשויים לנבוע מן המחלה עצמה או מהטיפול בה, הכוללים:
  1. בחילות והקאות: מספר מחקרים הראו כי לטיפולים שונים בקנאביס רפואי יכולת להפחית בחילות והקאות הנגרמות על ידי הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות.
  2. כאב: ישנן עדויות מחקריות לכך ששימוש בקנאביס רפואי עשוי להקל על כאבים, ובפרט על כאלה הנגרמים מנזק עצבי.
  3. חוסר תיאבון: זוהי תופעה שכיחה שעשויה לתקוף חולי סרטן, בין אם בשל המחלה, הטיפולים או הירידה במצב הרוח שהיא מביאה עימה. מספר מחקרים הראו כי שימוש בקנאביס עשוי לגרום לשיפור בתיאבון בקרב חולי סרטן, אם כי הנתונים אינם חד משמעיים.

תופעות לוואי של שימוש בקנאביס רפואי:

חשוב לדעת כי לטיפול באמצעות קנאביס רפואי עשויות להיות גם תופעות לוואי, הכוללות:

● תיאבון מוגבר
● סחרחורת
● יובש בפה ובעיניים
● ירידה ברמת הסוכר בדם העשויה להוביל לחולשה ולעתם אף לעילפון
● דופק מהיר
● כאבי ראש
● קושי בריכוז ובזיכרון
● לחץ דם נמוך.

טיפול באמצעות קנאביס רפואי בקרב ילדים

כאמור מחקרים מעטים בלבד נערכו בנוגע לטיפול באמצעות קנאביס רפואי לילדים, בין השאר משום שהשימוש בחומר לטיפול רפואי הוא חדש כל כך.

כשזה מגיע לטיפול בקנאביס רפואי, ילדים הם אוכלוסייה שיש לנקוט לגביה משנה זהירות, כיוון שהמוח ומערכת העצבים שלהם עדיין מתפתחים ויש לוודא מעבר לכל ספק שהקנבינואידים שהם צורכים לא ישפיעו על התפתחותם העתידית. בנוסף, נמצא קשר בין שימוש בקנאביס רפואי בקרב ילדים לתופעות כמו ישנוניות, דיכאון נשימתי או לחץ דם נמוך. מסיבות אלה, חשוב מאוד לעקוב אחר הוראות משרד הבריאות ולספק קנאביס רפואי לילדים רק תחת פיקוח רפואי צמוד, ורק כאשר ישנה הצדקה רפואית משמעותית לכך.

בארצות הברית, הטיפול בחולים שונים באמצעות קנאביס רפואי חוקי כבר ב-29 מדינות. בישראל, קנאביס רפואי אושר לשימוש כאמצעי להקלה על תופעות הלוואי של הטיפול במחלת הסרטן (ולתופעות נוספות), לילדים ומבוגרים כאחד. כרגע, אין חוק ספציפי הנוגע לטיפול בקנאביס עבור ילדים, כאשר השאלה האם להמליץ על טיפול זה עבור מטופלים צעירים נתונה לשיקול דעתו של הרופא המטפל.

לסיכום, השימוש בקנאביס רפואי עשוי להביא להקלה משמעותית על הסימפטומים החמורים שמהם סובלים ילדים חולי סרטן, והוא הולך ונעשה נפוץ יותר ויותר ברחבי העולם. ישנן ראיות לכך שהטיפול בו יכול להקל על בחילות, הקאות, כאבים שונים וירידה בתיאבון שמהם סובלים מטופלים רבים. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בנושא כדי לאמת את התועלת של הטיפול בקרב מבוגרים וילדים כאחד, במיוחד בכל הנוגע ליכולתו להביא לריפוי המחלה עצמה. חשוב להשתמש בקנאביס הרפואי בזהירות, תוך שימוש בשיקול דעת רפואי ובהתבסס על המחקרים המדעיים הקיימים כיום.