פודקאסט זמן קנאביס

לינוי בר-גפן משוחחת עם נטע קובלסקי המתמודדת מגיל צעיר עם פיברומיאלגיה ומטופלת בקנאביס רפואי בעשור האחרון. נדבר על האתגרים שבאבחון המחלה, על האופן בו הקנאביס מסייע למטופלים בוויסות החושי ובקשיים איתם מתמודדים

תמלול הפרק

זמן קנאביס. זה הזמן לדבר על קנאביס רפואי וכל מה שחשוב לדעת. בהנחיית לינוי בר גפן ובשיתוף פייס נטורלס.

דובר:
זמן קנאביס. זה הזמן לדבר על קנאביס רפואי וכל מה שחשוב לדעת. בהנחית לינוי בר גפן ובשיתוף פייס נטורלס.

לינוי:
שלום לכם ותודה שבחרתם להאזין לפודקאסט שבו נדבר על היבטים שונים של עולם הקנאביס. בזמן קנאביס נשוחח עם מומחים שיספרו לנו על יכולות הטיפול של זני הצמח השונים. על חשיבות הגידול. על האריזה. וכמובן על כל מה שהמטופלים זכאים לדעת ולא תמיד יודעים היכן נמצא המידע הזה. אז היום אנחנו הולכים לדבר על פיברומיאלגיה או בעברית דאבת השרירים. זאת תסמונת שמתבטאת בשיבוש בהולכת הכאב במערכת העצבים המרכזית. הסובלים, ליתר דיוק כדאי לומר הסובלות, כי לרוב הן חולות מפיברו. מתארים עייפות קיצונית, כאבים עזים בכל חלקי הגוף. לא פעם זה מונע מהם ממש לתפקד, לבצע פעולות יומיומיות פשוטות. נטע קובלסקי מתמודדת עם פיברומיאלגיה ומטופלת בקנאביס רפואי כבר עשור בערך. בעבר היא ניהלה את עמותת גוונים של סגול. עמותת חולי הפיברומיאלגיה. היא גם היתה מהמייסדות. היום היא מנהלת את קובלסקי. המרכז לטיפול באמצעות קנאביס. שם היא מטפלת באמצעות קנאביס ונשימה מודעת. שלום נטע.

נטע:
שלום וברכה.

לינוי:
יצא לנו כאן להזכיר בפרקים הקודמים, גם בעונה הראשונה, פיברומיאלגיה. אבל לא כל כך התמקדנו. אז בואי קודם כל כדי שנבין, אני אמרתי בפתיחה בעיקר סובלות. בעיקר חולות. מה אחוז הגברים לעומת הנשים?

נטע:
אז זהו. אנחנו לא יודעים כי איגוד הראמתולוגים לא מוציא נספחים וסטטסטיקות של כמות המטופלים והמטופלות. אנחנו כן יודעים שיש הרבה מאוד גברים שמתמודדים עם פיברומיאלגיה. היום הם פונים לרופאים הרבה יותר. היום הם פחות מתביישים לגשת לרופא ולהגיד להם. והיום אפשר להגיד שגם הרופאים קצת יותר פתוחים לאופציה הזו שגם גברים יכולים להתמודד עם פיברומיאלגיה וגם אצלם זה יכול להתפרץ.

לינוי:
אבל זה נכון לומר שבעיקר נשים בתוך הסיפור הזה, נכון?

נטע:
זה נכון לומר שבעיקר נשים מאובחנות בפיברומיאלגיה. כאילו כשניהלתי את העמותה היה מאוד חשוב לי להדגיש את זה. כי פנו אלינו המון גברים. עדיין פונים המון גברים שאומרים אנחנו שקופים, אנחנו יותר שקופים מהשקופים. אומרים שגם ככה פיברומיאלגיה.

לינוי:
יותר שקופים מהשקופות.

נטע:
מהשקופות. בדיוק. שאנחנו גם ככה מחלה שקופה, אז עלינו בכלל זה שקוף. אז כל מקום שיש אני אומרת יש גברים. לא לשכוח אותם. לזכור אותם. הם פה. הם בינינו.

לינוי:
איך את הגעת לטפל בעצמך בפיברו?

נטע:
וואו. אז לקח לי זמן. לקח לי הרבה מאוד זמן קודם כל להבין מה קורה איתי.

לינוי:
מתי זה התחיל?

נטע:
בגיל שלוש עשרה. בגיל שלוש עשרה התחלתי לסבול מכאבים. לקחו אותי, ההורים לקחו אותי לכל מיני בדיקות, מיפוי עצמות, צילומים. ובאמת ראו שהרוב תקין. ראו שם איזשהו רווח בין חוליה לחוליה בגב. אבל האורתופד אמר שזה לא משהו קריטי, אני בגיל גדילה, זה בסדר ואפשר ללכת לשחות וזה יעבור. זה לא עבר. המשכתי עם הכאב הזה.

לינוי:
איפה הרגשת את הכאבים? את יכולה לתאר לי את יכולה לתאר את התחושה?

נטע:
ידיים, רגליים. הייתי כבדה לי. הייתי, הכל היה כבד לי. הייתי מחזיקה שקיות וכבד לי להחזיק את השקית. וזה לא כל כך הגיוני כי זה בסך הכל שקית עם מחברת. או עם קלמר. זה לא, אבל אם הייתי מחזיקה מספיק זמן, דקה למשל, כבר היד היתה מתעייפת לי. אז היה הרבה מאוד כאב בגוף ותשישות של הגוף.

לינוי:
נגיד מה? אם את הולכת עשר דקות? רצה שתי דקות?

נטע:
כן. כן. השרירים מתחילים לשרוף. יש תחושה לא נעימה. עכשיו, אני התבגרתי לתוך זה. אני גדלתי לתוך הכאב הזה. וגם באתי ממשפחה של ניצולי שואה, אז מה זה כאבים ברגליים?

לינוי:
כן.

נטע:
מה זה כאבים בבטן?

לינוי:
לפחות אנחנו חיים.

נטע:
בדיוק. כואב לך הבטן? בואי, אני אתן לך איזה מכה בראש. כן. יתחלף לך. את יודעת, הכל מתקטן. אז גם לא התלוננתי יותר מדי, כי שוב, הרפואה הראתה לי זה זה, אין לך יותר מדי מה לעשות עם זה. ובואי נמשיך. אז ככה המשכתי את החיים שלי. עם הכאב הזה.

לינוי:
מתי אובחנת?

נטע:
בגיל עשרים ושבע.

לינוי:
ארבע עשרה שנים היית עם כאב.

נטע:
כן.

לינוי:
איך אובחנת?

נטע:
אז חשוב לי להגיד שבאיזשהו שלב בחיים שלי הבנתי, היתה לי, ירדה בי ההבנה שלכולם כואב. כאילו זה היה נראה לי הגיוני. וכשבאתי אני זוכרת לאיזה חבר ואמרתי לו תקשיב, כואב לך פה, נכון? הוא אומר לי לא. אמרתי לו מה זאת אומרת לא? כאילו מה, איך מרגישים שלא? מה זה, מה זה שזה לא כואב? ואז באמת הוא אמר לי תקשיבי, נראה לי שיש לך פיברומיאלגיה. ואמרתי לו מה?

לינוי:
מאיפה הוא ידע את המונח?

נטע:
זהו. הוא היה כבר מטופל בקנאביס. בעקבות פריצת דיסק לדעתי שהיתה לו בגב. ואז הוא הכיר קצת את המונחים. ואמרתי לו פיברו מה? אפילו לא ידעתי להגיד את המילה הארוכה הזו. והתחלתי באמת בדיקות אצל הרופא. הוא שלל לי טרשת נפוצה, דלקות מפרקים, כל מיני מחלות בסביבה. ואחרי שהוא שלל את הכל, הגעתי אליו ואמרתי לו שזה כבר, אמרתי לו כנראה, יש לי פיברומיאלגיה? אז הוא אמר לי כן. כנראה שזה מה שיש לך. אז אמרתי לו אוקיי. ומה עושים? הוא אומר לי תמשיכי להסתכל בגוגל ותראי.

לינוי:
מה זאת אומרת?

נטע:
לא היה לו מושג מה לעשות עם זה. הוא פשוט אמר לי, הסתכלת בגוגל, כבר ראית שזה מה שיכול להיות, תסתכלי שם כי יש שם את המידע. לי אין מה להגיד לך.

לינוי:
או אה.

נטע:
כזה.

לינוי:
אז אוקיי. אז איך את מגיעה אם ככה לקנאביס דווקא?

נטע:
אז אני בתור נטע צרכתי חשיש בזמנו. והוא עזר לי. עזר לי. פתאום לא כאב לי הראש כמו שכואב. פתאום יכולתי לסבול רעשים. יכולתי לסבול אור. יכולתי לסבול אנשים. יכולתי לסבול הכל. פתאום הכל כזה לא היה מוקצן. לא היה בטירוף. כי בפיברו יש רגישות יתר להכל. להכל. לריחות, לאורות, לרעשים, להכל. ופתאום הכל היה נסבל. וככה התגלגלתי. כאילו השתמשתי בזה באופן עצמי. טיפול עצמי. וכשהבנתי שיש לי פיברומיאלגיה, אז אמרתי אוקיי, כאילו אז אני רוצה טיפול כמו שצריך, אני לא רוצה את התרופות האלה. התחילו להביא לי כל מיני תרופות. הביאו לי סימבלטה והביאו לי ליריקה והביאו לי טרמדקס. הביאו לי תרופות מאוד, מאוד חזקות. הייתי בת עשרים ושבע, שוקלת ארבעים ושלוש קילו. שזה באמת, זה תת תזונה. והביאו לי את הכדורים הכבדים האלו, החזקים האלו, האופיאתיים האלו. שהם פשוט גרמו לי לתופעות לוואי נוראיות. לא זכרתי איך קוראים לגיסי. אני מספרת את זה המון. לא ידעתי. לא הצלחתי להגיע למגירה הזו בראש שאומרת זה השם של גיסך. או כאן הוא גר. או אני צריכה לנהוג לאיפשהו. לא ידעתי מה אני עושה. ואני אומרת יש כל כך הרבה אנשים שמשתמשים בכדורים האלו ונוהגים. ביום יום אין לי מושג איך הם עושים את זה. אז מהסירוב שלי להתנסות עם כל התרופות האלו ולקבל אותן, פשוט יצאתי למאבק מאוד גדול, לקח לי שנתיים וחצי להוציא את הרישיון לקנאביס. הייתי צריכה לעבור כתבות במעריב, כתבות בעיתון הזה, תכנית בוקר בזה. רק בשביל שיראו. כאילו אומרים שקוף, שקוף. זה ממש מחלה שקופה. וזו ממש, גם ה-, כל הקהילה הרפואית, הזלזול הזה. אמרו לי לכי לפסיכיאטר קודם. חייבו אותי ללכת לפסיכיאטר כדי שיביא לי מכתב שאומר שאני כשירה לקבל קנאביס כתרופה, כי יש לי פיברומיאלגיה.

לינוי:
צריך לומר, פיברו באמת לא היה בהתוויה.

נטע:
פיברו עדיין לא בהתוויות.

לינוי:
נכון.

נטע:
היא היתה, עד 2010 היא היתה בהתוויות.

לינוי:
כן.

נטע:
ובאורח פלא, פתאום היא נעלמה מההתוויות. גם אחרי שהיה איזשהו מחקר על שמונים נשים עם פיברומיאלגיה, נעשה מחקר, הראו שהקנאביס עוזר. ופשוט היא נעלמה מההתוויות. ומאז אנחנו רק במאבקים להחזיר אותה. ואין שום אחד שמוכן להקשיב.

לינוי:
אני רוצה רגע לשאול אותך אם ככה, כשאת משתמשת בקנאביס רפואי, מה את חשה? האם הכאב, בואי, אם ניקח נגיד, נדרג את זה מאחד עד עשר את רמות הכאב. מאיפה עד לאיפה זה מוריד אותך?

נטע:
אז תחשבי שאם פיברו ממוצע מתעורר בבוקר ולהניח, אפילו לא, להזיז את הגוף לכיוון הישיבה זה משהו שהוא בלתי אפשרי. שתיים, שלוש שאיפות מהקנאביס, אם זה CBD שעוזר לנו לרפיון השרירים, או THC שעוזר לנו רגע לעכל את כל מה שאנחנו עוברים כרגע וכן מקל על הכאבים. שתיים, שלוש שאיפות מזה, אני יכולה רגע להירגע, הגוף רגע נרגע, כל המתח, כל הקורטיזול הזה שיש לנו כל הזמן בגוף שמייצר אצלנו את התחושת לחץ, יורד. ואני יכולה להניח רגע את הרגל על הרצפה בלי שהיא תכאב לי. אני יכולה רגע למתוח את הרגל בלי שאני אצרח מכאבים. זה מה שהקנאביס, בראש ובראשונה נותן. אחר כך הוא נותן מרגוע. אמרתי, הוא מאפשר רגע להיות במרחב שהוא עמוס באנשים. הוא מאפשר.

לינוי:
זה ממתן את הוויסות החושי.

נטע:
כן.

לינוי:
אוקיי.

נטע:
כן. הוא מרגיע. הוא כאילו, אם אנחנו כל היום בהילוך שישי הפיברואים, אז הוא רגע מוריד להילוך חמישי. ואז לאט לאט הוא מוריד להילוך רביעי ולאט לאט הוא מוריד להילוך שלישי ושם אנחנו יכולים להתנהל. שם כבר אפשר לעבוד, שם כבר אפשר לטפל בילדים. אפשר לתפקד.

לינוי:
אז אם אתם לא בהתוויה.

נטע:
כן.

לינוי:
מאיפה משיגים?

נטע:
וואו. יש דרכים. אפשר להוציא על פיברומיאלגיה כבר הרבה מאוד שנים. מ-2015 אפשר כבר להוציא רישיונות לפיברומיאלגיה. אם זה דרך רופאים מומחים או דרך רופאים מנפיקים. עם זאת, יש הרבה מאוד סירובים.

לינוי:
חלק מהמקרים בפיברו, יש ברקע גם חוויות טראומטיות, רקע נפשי. ראינו התפרצויות של פיברו אצל נשים וגברים שנגיד עברו בילדותם אירועים של תקיפה מינית. ראינו את זה אצל כאלה שעברו נגיד בצבא חוויות של הלם קרב. האם העובדה שבחלק מהמקרים יש גם בסיס נפשי, ואנחנו יודעים שלפעמים קנאביס ובעיות רגשיות, עלולה להיות התנגשות לא טובה. איך אם ככה אנחנו יכולים לברור בין אלה שהחוויה הזאת תעשה להם משהו נפלא, תפחית את הכאב, תעזור להם לעבור את היום יום, כמו שאת מתארת שקורה לך, לבין אלה שאנחנו בעצם לוקחים איתם קצת סיכון? שניחא שזו תהיה חוויה אחת לא נעימה, אבל זה גם עלול להגיע למצב קשה יותר.

נטע:
אז הכל עניין של התאמה. התאמת הטיפול. אני כן רגע אוסיף שיש גם הרבה מאוד אנשים, מטופלים נגיד אונקולוגים. או עם מחלות אחרות שפתאום רואים שיש להם פיברומיאלגיה, פתאום התפרץ אצלם. זה גם איזשהו פוסט טראומה מהמחלה. מהחוסר התייחסות אליהם. מהטיפול הלא ראוי שהם מקבלים. אז פיברומיאלגיה, הטראומה יכולה להיווצר מכמעט כל דבר. זה הכל חוויה. הרי טראומה זו חוויה סובייקטיבית שלנו. ואיך אפשר בהתאמה למטופלים למשל שיש להם חרדות, אני לעולם לא אתן THC גבוה בהתחלה. לעולם לא. למה? מכיוון ש-THC באמת יכול אצל אנשים מסוימים לעורר את החרדות האלה והם לא יידעו איך להתנהל איתם. איך להכיל את החרדה. אז לאנשים שכאלו אני מתאימה כמה שיותר CBD וכמובן משלבת להם את זה עם טיפול רגשי.

לינוי:
מה זה אומר אני מתאימה? הרי הרישיון צריך להינתן על ידי רופא. איפה את נכנסת לתמונה?

נטע:
אז אני נכנסת, אני יכולה להיכנס בכמה מקומות. אם מגיע אליי מטופל מראש שעדיין אין לו רישיון אז אני מלווה אותו בכל התהליך הזה, אני מדברת איתו, אני מבינה את הצרכים הרגשיים שלו, הצרכים הפיזיים שלו, את האורח חיים שלו, את כל מה שהוא עושה במהלך היום כדי להבין איזה קנאביס יכול להתאים לו או לה. ואז אני.

לינוי:
למדת את זה איפשהו?

נטע:
אז למדתי מהניסיון שלי, יש לי פרקטיקה של עשר שנים בתחום הקנאביס בעבודה עם המטופלים בתוך העמותה. וגם לאחרונה עשיתי את הקורס של הטכניון. שאפשר לי גם שם ללמוד עוד קצת, להעשיר את הידע שלי בכל הנושאים של כלים פרקטיים. אז אני מביאה לו את ההמלצה בעצם. לרופאה, לרופאים שעובדים אצלנו במרכז שעוזרים להנפיק את הרישיון. ועם ההמלצה הזו אנחנו בעצם מוציאים את הרישיון. ואז ישר הולכים להדרכה. אני מדריכה את המטופל אצלו בבית. במקום הבטוח שלו. במקום הנוח שלו. במקום שהוא יודע שאם חלילה עכשיו הקנאביס יצר אצלו איזושהי תחושה שהיא פחות נעימה, לפחות יש לו את הסלון שלו, לפחות יש לו את המיטה שלו.

לינוי:
כן. זה חייב להיות בהתחלה באמת באזורים בטוחים.

נטע:
חייב.

לינוי:
ובשעות שיש עוד מישהו בבית למקרה ש-.

נטע:
כן.

לינוי:
כן. זה נותן הרגשה יותר טובה. את מטפלת אבל כבר כיום לא רק בחולי וחולות פיברו.

נטע:
נכון. היום אני.

לינוי:
התפרסת על מחלות הכאב באשר הן.

נטע:
נכון. הכאב אפילו אונקולוגיה שאני עוזרת כי אני הולכת, אני מביאה לעולם של הקנאביס את העולם ההוליסטי. אני משלבת לו את כל העולם הרגשי. אני חושבת שזה חוסר אחריות לשלוח מטופל היום, קח. אפילו עם כדור. גם עם כדור. קח. לך. תיקח את הכדור או תיקח טיפה או תיקח שאיפה ותסתדר.

לינוי:
איך את משלבת בעצם את העולם הרגשי?

נטע:
אז ההדרכה שלי הדרכה אינטגרטיבית. היא משולבת גוף נפש. אני עכשיו רואה אותך ואני רגע שואלת אותך, בואי תגידי לי מה מפריע לך בחיים. בואי תגידי לי עם איזה תחושות היום קמת. כי אם קמת עם תחושת מועקה, יכול להיות שאם תיקחי את הקנאביס בתוך תחושת המועקה הזאת, הוא רק יעצים לך אותה. אז בואי רגע תלמדי מה לעשות עם הקנאביס כדי שהוא יוכל לאפשר לך לפוגג את המועקה הזו שיש לך. ופה באמת נכנס העולם של הקנאביס וההוליסטי. כי אנחנו לא יכולים להפריד בין רגש לגוף.

לינוי:
את היית בת שלוש עשרה כשהתחילו הכאבים. זה נשמע נורא צעיר.

נטע:
כן.

לינוי:
אני חייבת להודות, מעולם לא נתקלתי במישהו או מישהי עם פיברו בגילאים כל כך צעירים. מה הכי צעיר שאת נתקלת?

נטע:
אחת עשרה.

לינוי:
אחת עשרה.

נטע:
כן.

לינוי:
ילדה?

נטע:
ילדה. ילדה מתוקה.

לינוי:
ואובחנה בסוף?

נטע:
אובחנה. ממש, ממש אובחנה.

לינוי:
כי אני חושבת עד כמה קשה לאבחן אצל בגירים ובגירות, אז אצל ילדים, איזה רופא ילדים מסכים בכלל לראות את זה?

נטע:
אז יפה. אנחנו נכניס לכאן את העולם התורשתי. כי יש היום מחקר קטן אני יודעת בארץ שקורה, שרופא חוקר את כל העולם הגנטי של פיברומיאלגיה. ואם עכשיו מטופלת מגיעה ואומרת לי יש פיברומיאלגיה והילדה שלי סובלת מכאבים.

לינוי:
אז ייקחו את זה כבר יותר ברצינות.

נטע:
בדיוק. דיברת מקודם על ההבדלים בין המחלות. כאב כרוני הוא כרוני. אני לא אוהבת להשתמש במילה כרוני כי כרוני זה יכול להיות משהו מצומצם. זה שלושה חודשים ומעלה. אבל כן, אפשר לטפל במשהו גם בגיל צעיר ודווקא שוב, בגילאים צעירים אני הייתי הולכת הרבה מאוד על הרגש. כי הם נורא פתוחים הילדים. הם בלי עכבות עדיין, אין להם הרבה שיפוטיות ואין להם הרבה ביקורת. ועוד עדיין אפשר לשחק שם עם המוח, עם התודעה ולהביא את זה למקום שכן יאפשר לה לחיות חיים בלי כאבים.

לינוי:
את מרגישה שאנחנו במקום טוב יותר מבחינת התודעה של הרופאים והרופאות, גם באבחון של הפיברומיאלגיה אבל גם בדרכי הטיפול בשימוש בקנאביס רפואי?

נטע:
אני נושמת עמוק. כן.

לינוי:
אני מריחה אבל גדול מגיע.

נטע:
כן. כן. כן. כן. כי ברוך השם, מבחינת אבחון, ברוך השם באמת יש לנו משמעותי קיצור. אם פעם זה היה בין שנה לעשר שנים שהיו מאבחנים, היום בין שלושה חודשים לשנה. זכינו. ברוך השם. האם דרך הטיפול ברפואה הקונבנציונלית השתנתה? לא. הם כן יודעים להביא עוד פעם את הכדורים ואת הכדורים ואת הכדורים, שהם יודעים.

לינוי:
אבל יש היום יותר ויותר רופאים ורופאות שאומרים רגע חבר'ה, בואו, אנחנו רואים שהקנאביס, המטופלים והמטופלות שלנו מדווחים על שיפור, בואו נסתכל על זה, נקשיב לזה, נעכל את זה. וגם נפנה לזה.

נטע:
לצערי הרב, מעט, מעט, מעט מאוד.

לינוי:
ולא חל שינוי?

נטע:
מעט מאוד. מינורי מאוד. ממש. אם אני מסתכלת על זה, ראש איגוד הראמתולוגים, ב-2019 אם אני לא טועה, היה ישיבה להתוויות. ביחידה לקנאביס. והוא אמר כן, הקנאביס עוזר. יש אפילו שני מחקרים שנעשו. גם בלניאדו. גם בסורוקה. ראו. קנאביס עוזר לפיברומיאלגיה בצורה חד משמעית. אז הוא אמר את זה בקול רם. כן, קנאביס יכול לעזור. אבל נייר, משהו, כתוב, שום דבר. כלום. אז הוא … לבוא ולהגיד את זה בקול רם שחבר'ה, הנה, יגיעו אליכם מטופלים, תדעו להפנות אותם. לא. מגיעים אליי המטופלים, אני רואה את זה. אני יכולה להגיד לך עשר, עשר ראמתולוגים שנותנים המלצות לקנאביס. מעט מאוד. אנחנו שבע מאות אלף מטופלים, אם לא יותר. על עשר רופאים. זה מטורף. הרי זמן, להגיע לרופא הזה ייקח זמן.

לינוי:
אז ללמוד ולהשתמש ולראות אם זה עוזר ולשנות וזה הרי ניסוי וטעייה עד שמוצאים את המינון הנכון.

נטע:
אני חושבת שעד הפיברו לא תהיה בהתוויות בצורה חד משמעית, לא אפשר להגיש. לא. חד משמעית בהתוויות. האיגוד של הראמתולוגים לא יתיישר עם זה.

לינוי:
טוב, זה גם … אם הראמתולוגים לא דורשים ממשרד הבריאות לכלול בהתוויות.

נטע:
בדיוק.

לינוי:
אז המשרד לא מתאמץ. ואם המשרד לא מתאמץ אז אין בעצם תחושה אצל הראמותולוגים שאפשר להפנות לטיפול הזה.

נטע:
בדיוק.

לינוי:
טוב. רציתי לסיים בנימה אופטימית יותר. אבל זו האמת. זו המציאות. ואי אפשר להתכחש לה. נטע קובלסקי, הרבה, הרבה תודה שהגעת לשוחח איתי היום.

נטע:
באהבה. באהבה גדולה.

לינוי:
תודה. תודה. עכשיו נעבור לפינתנו מידע מועיל למטופל המתחיל שתגיש לנו רוני קצמי חי, סמנכ"לית שיווק ומכירות של קרונוס ישראל.

רוני:
מידע מועיל למטופל המתחיל. והפעם, מה עושה מטופל בקנאביס רפואי שצריך לטוס לחו"ל. מטופלים בקנאביס רפואי שמתכוונים לטוס לחו"ל לא תמיד יודעים מה לעשות. רישיון הקנאביס הרפואי הוא רישיון לטיפול בארץ והיא אינו תופס מחוץ לתחומי המדינה. עם זאת, ניתן לבדוק מה החוקים וההנחיות לגבי שימוש בקנאביס רפואי במדינה אליה אתם נוסעים. ובמקרים מסוימים ניתן לקבל אישור לרישיון הקנאביס הרפואי בכפוף לתרגום רישיון לאנגלית, חתימה על ידי נוטריון וחתימה של שגרירות המדינה אליה טסים. ולסיום, עוד טיפ חשוב. לכו להתייעץ. מניסיוננו, אנחנו יודעים שלמטופלים יש שאלות. אבל הם חוששים להתייעץ ומתביישים לשאול. בכל שאלה, פנו לרופא או לרוקח. הם שם בשבילכם.

לינוי:
תודה רוני. בפרק הזה דיברנו על טיפול בקנאביס רפואי לחולי וחולות פיברומיאלגיה. החולים בתסמונת הזו מהווים לפי הערכות בערך חמישה אחוז מהאוכלוסייה בישראל, אבל אי אפשר להגיד באמת מספרים מדויקים. למרות שקיימות עדויות רבות שהטיפול בקנאביס רפואי מסייע ומקל, היא עדיין לא נכללת ברשימת ההתוויות המאושרות לשימוש בקנאביס רפואי. הרבה מדי מטופלים ומטופלות צריכים לעבור תהליך מתיש, ארוך, בדרך לקבלת רישיון לקנאביס. בתקווה שאולי כך הם יוכלו לקבל מזור אמיתי לכאבם. אנחנו רוצים להודות לכם שהאזנתם לזמן קנאביס. אם אתם רוצים לשמוע פרקים נוספים, הצטרפו אלינו בספוטיפיי ובאפליקציות הפוקדקאסטים המוכרות. להתראות.

זמן קנאביס. זה הזמן לדבר על קנאביס רפואי וכל מה שחשוב לדעת. בהנחית לינוי בר גפן ובשיתוף פייס נטורלס. הפודקאסט כולל תוכן מקצועי מגוון על היבטים שונים של עולם הקנאביס הרפואי. האמור בפודקאסט הוא באחריותו הבלעדית של המומחה המרצה בלבד. לקרונוס אין כל חלק או מעורבות באמור בפודקאסט ו/או אחריות לגבי האמור בו. קרונוס אינה אחראית על התכנים בפודקאסט, מקורותיהם, נכונותם או שלמותם. על מנת לבדוק אם התכנים מתאימים לצרכיך האישיים, יש להיוועץ ברופא ו/או ברוקח למטרות שימוש, תופעות לוואי ואינטראקציה עם תכשירים אחרים. הפודקאסט אינו ולא נועד להיות ייעוץ רפואי מכל סוג שהוא ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם רופא ו/או רוקח. הוקלט באולפני אודיו בשיתוף ספוטיפיי ישראל.