פודקאסט זמן קנאביס

זמן קנאביס – פרק 1: נעבור דרך ההיסטוריה של הקנאביס.

בפרק הזה לינוי בר גפן משוחחת עם פרופסור דדי מאירי, מהמוחות המדעיים המובילים בחקר הקנאביס הרפואי בארץ ובעולם, על צמח הקנאביס ב – 3000 השנים האחרונות ועל ההשפעה שלו על גוף האדם. יחד נלמד להכיר את צמח הקנאביס ממש מההתחלה.

תמלול הפרק

שלום לכם תודה שבחרתם להאזין לפודקאסט שבוא נדבר על היבטים שונים של עולם קנאביס. ב"זמן קנאביס" נשוחח עם מומחים שיספרו לנו על יכולות הטיפול של זני הצמח השונים, על חשיבות הגידול והאריזה, וכמובן על מה שהמטופלים זכאים לדעת אבל לא תמיד יודעים – היכן נמצא המידע. בפרק הזה נעבור דרך ההיסטוריה של הקנאביס, איך צמח שידוע לנו כבר אלפי שנים הפך למושג מחקרים הכי עדכניים איך צמח שגדל בטבע בחופשיות ונעשה בו שימוש טבעי,הוא הפך לצמח שהרגולציה סביבו והמחקרים עליו, הם אולי הביטוי הכי מזוקק, למודרניות. ונדבר על איפה אנחנו עומדים היום. לשיחה זו יהיו שני חלקים, בראשון נדבר על העבר על מה ידענו על הקשר בין הקנאביס לגוף האדם, בחלק השני נדבר על המחקרים העדכניים, ההבטחות הגלומות בהם והמכשולים הרבים בדרך לפריצות דרך.

זה הזמן לצרף את האורח שלי היום, פרופסור דדי מאירי, מומחה למחקר קנאביס רפואי מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. פרופסור מאירי הוא ראש המעבדה לחקר הסרטן והקנבינואידים, נציין שמדובר באחת המעבדות הגדולות בעולם הקנאביס, ובמעבדה היחידה בעולם שיודעת לזהות את כל מרכיבי הקנאביס.

שלום פרופסור מאירי.
שלום וברכה.

6 שנים אחורה, אתה בכלל לא מתעסק בקנאביס נכון?

זו התקופה שקיבלתי מעבדה לחקר הסרטן בטכניון. הרקע שלי הוא מצמחים, יש לי תואר שני בביוכימיה ודוקטורט במדעי הצמח מאוניברסיטת תל אביב. אני בן של חקלאי, ככה שהצמחים באים לי בקלות. הייתי ראש הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב ובתוך כל זה חממות לצמחי מרפא של דןדן בולוטין. זה בא לי בקלות, קיבלתי מעבדה, חשבתי לעשות מעבדה הטרוגנית כזאת, שמשלבת צמחים וחקר סרטן, ומשם התגלגלתי גם לקנאביס.

אם נלך אחורה, לא להיסטוריה האישית שלך, אלא להיסטוריה של הצמח, להיסטוריה של הקנאביס, מה העקבות הראשונים שאנחנו יכולים להצביע עליהם היסטורית, ששם שאפשר ללמוד על השימוש בקנאביס?

אחד הדברים המדהימים שגיליתי כשהתחלתי להתעמק בקנאביס, הוא שהוא אחד הצמחים הראשונים שהאדם תרבת שאנחנו יודעים. כלומר, ישנם ערוגות בני למעלה מ – 5000 שנה שאנחנו יודעים עליהן. במערות קדמונים בדרום אמריקה, מצוירים עלים של קנאביס. לא של מלפפונים, לא של חיטה, של קנאביס. כנראה הוא היה צמח קריטי וחשוב לאדם מבחינת רפואה, עוד משחר הבנתנו שצריך לרפא את עצמנו ולהקל על עצמנו. לכן, אנחנו לא מכירים כמעט קנאביס 'טבעי', מי שאומר שהקנאביס גדל בצורה 'טבעית' לא מכיר את ההיסטוריה..אדם תרבת אותו מעל ל5,000 שנה.

מה כלל תהליך התרבות? אתה יודע, זה מרגיש כאילו נפער איזה חור שחור בתפיסה שלנו את הקנאביס לאורך ההיסטוריה. אנחנו מצד אחד יודעים שהצמח ליווה את האדם במשך אלפי שנים שנים, ומצב שני, ב – 60 70 שנים האחרונות ,פתאום הוא עושה קאמבק לחיינו.מה קרה באמצע?

מסתבר שהקנאביס היה צמח מרפא כמעט בכל הארצות בעולם. ההודים קוראים לו 'הצמח הקדוש', גם ברפואה הסינית הוא צמח מאוד חשוב. גם אם אנחנו מסתכלים על הכתבים שלנו, הרמב"ם מקדיש לא מעט מהכתיבה שלו לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות. הרמבם היה רופא , לדוגמה, טיפול בהתקפים אפילפטיים. אנחנו חושבים שאנחנו מגלים את הגלגל, הרמב"ם כתב על זה כבר בימי הביניים. הקנאביס מופיע 7 פעמים בתנ"ך, הוא נקרא קנה בושם.

איך אנחנו יודעים שזה באמת קנאביס?שאליו מתייחסים הרמב"ם וכתבי קודש

אז אני אגיד משהו מדעי. קיבלתי לפני שלוש שנים ממוזיאון ישראל שרידים ממזבחות שנמצאו בתל ערד ומזבחות בירשולים, בדקתי אותם ומהממצאים אנחנו יודעים שהם שרפו קנאביס.

אז זו לא הייתה מרווה..

לא, זה היה חלק מקטורת שהם היו שורפים. עוד פעם, הם היו שורפים ומעלים קטורת מצמחים שהם חשבו שהם חשובים. הקנאביס היה צמח מרפא קריטי וחשוב אלפי שנים, ועד למעשה – 1937..

שם מתחיל הבור השחור.

נכון, אבל היו עד אז מעל ל – 100 תרופות של חברות, של חברות שונות לאינדיקציות שונות, שיוצרו מקנאביס. חיילים במלחמת העולם הראשונה הלכו עם קנאביס עליהם כשמשככי כאבים. אנחנו לא מגלים את זה שיש תהליכים פוליטיים. במהלך 6 השנים האלה שאני בתחום אני יכול כבר לכתוב ספר על הסיבות מדוע הקנאביס יצא מהחוק. בין הכנסיה שהוציאה אותו, לבין האינטרסים של חברות התרופות, של חברות הכותנה, אבל זה לא רלוונטי לפי דעתי.

יכול להיות שהיה פה שילוב של אינטרסים מיסאינפורמציה שהובילו לבור השחור הזה של הקנאביס.

היו אינטרסים פוליטיים להוציא אותו מהחוק, גם הרפואה התקדמה לרפואה הרבה יותר מדויקת. אנחנו עושים לקנאביס אידיאליזציה של הרבה מאוד דברים. בואי לא נשכח שהרפואה עד לפני 100 – 150 שנה התבססה על רפואת צמחים. מה שקרה זה שהמדע התקדם, הרפואה התקדמה והתחילו לדייק את הדברים.

לתרופות סינטטיות, שאולי מבוססות על אותם עקרונות של צמחים אבל מופקות בדרך סינטטית.
כן, כי זה יותר זול למשל. דרך אגב, לא כל התרופות הן סינטטיות, אופיאטים הם לא סינטטיים, זאת אומרת שאנחנו אומרים שקנאביס יחליף את האופיאטים, אופיאטים הם לא סינטטיים.אופאטים מופקים מפרגים כי יותר זול להפיק את זה מהצמח.

נכון, יש תמיד איזה מחשבה פופולרית שאם זה מצמח טוב ואם זה סינטטי זה רע. פופוליזם?

אני בסוף מדען שמסתכל על הדברים בצורה מדעית. בתוך הקנאביס יש מולקולה כימית, שנקראת קנבינואיד שקושרת רצפטור ושולחת סיגנלים לגוף לעשות כל מיני דברים. אם אני יודע בוודאות איך נראית המולקולה הזו, אז מולקולה היא מולקולה היא מולקולה, אז זה לא כל כך משנה מאיפה היא באה. כשאנשים לפני 2000 היה להם חום גבוה, היו לוקחים את קליפת עץ הערבה, מרתיחים אותה ושותים אותה. זו הייתה תרופה להורדת חום והרגעה.

הם אולי לא ידעו להסביר איך זה עובד, אבל הם פשוט הבינו שזה עובד.

נכון, ולפני ככה וככה שנים, אחת מחברות התרופה זיהתה את המולקולה הזו, קראה לה אספירין ואנחנו לוקחים אותה היום בתור תרופה להורדת חום ולהוריד לחץ דם וכולי, אבל בסוף זו מולקולה שנמצאת בתוך קליפת עץ הערבה.

לפני שאנחנו הולכים קדימה, בוא רגע נשאר בהיסטוריה של הקנאביס. הזכרת חלק אבל לאילו טיפולים נוספים הוא שימש לפני אלפי שנים, לפני שהפוליטיקה של הקנאביס הפכה אותו 'לחומר לסטלנים' וכל האמירות האלה?

אנחנו יודעים בוודאות שהוא שימש לרוב הדברים שאנחנו משתמשים בהם היום. הוא שימש להורדת כאבים. בחקר שלדים עתיקים גילינו שנשים יולדות השתמשו בקנאביס כנראה לשיכוך כאבים בלידה, קנאביס שימש גם לטיפול בשגעונות, מה שנקרא היום PTSD. זה היה טיפול מרגיע, טיפול מוריד כאבים. אנחנו יודעים מהרמב"ם שהוא התייחס לזה כאמצעי לטיפול באפילפסיה. כמעט כל האינדיקציות שאנחנו משתמשים בהם היום, היו בעבר שימושים רפואיים. אני אומר עוד פעם, עד 1937, אם תפתחי ספר רפואה מ – 1910, יש מעל לפרק שלם על שימושים בקנאביס להתוויות שונות. היו מעל ל – 100 מוצרים שיוצרו מקנאביס להתוויות שאנחנו משתמשים בהם היום, טיפול בדלקות, כאבים, התקפים אפילפטיים.

אבל זה היה צמח שונה מהצמח שהוא היום?

א', אני לא יודע, ומי שאומר שהוא יודע הוא כנראה שרלטן כי אני לא יודע איך הוא יכול לדעת. כשאנחנו בדקנו את המזבחות למשל, שזה הדבר הכי עתיק שנתקלתי בו בעצמי, אז זה צמח שהיה בו TCH ו – CBD בוודאות, כנראה ברמה נמוכה יותר. אין היגיון בוטני,יש לי דוקטורא במדעי הצמח וגנטיקה של צמחים, שהצמח יעמיס על עצמו כמות כזו של קנבינואידים. נשאלת השאלה למה הצמח הגיע למצב בו הוא נמצא היום, והתשובה היא שככל הנראה האדם דחף אותו להיות שם. כלומר, האדם בחר זנים שהם יותר ויותר חזקים, ועשה לזה סוג של העשרה לכיוון שהוא רצה. אני מתאר לעצמי שבצורה טבעית, הצמח היה מייצר בין חצי אחוז לאחוז של קנבינואידים, כי זה עוזר להפריה של הצמח ולהגנה וכל מיני דברים כאלה, אבל בטח שלא – THC24%. האדם פשוט דחף אותו להיות שם, ובעיקר בשלושים – ארבעים שנה האחרונות, שכבר למדו ליצור זנים היברידיים ברמה גבוהה. אפילו כשאני התחלתי לעבוד עם הקנאביס לפני 6 שנים, לא היו זנים כפי שיש היום. השאלה, מה אנחנו מפסידים ומה אנחנו מרוויחים?

זו בדיוק הייתה השאלה הבאה. אם אתה צריך להעריך מה איבדנו כתוצאה מתרבות הקנאביס?אין לנו את הגרסה הטהורה של "אבי הקנאביס"

אין לי מושג. אני לא חושב שמישהו יכול לדעת. בצמח הקנאביס יש לא רק קנבינואידים, יש גם טרפנים ופלבונואידים. טרפנים נמצאים בכל עולם הצמחים האחרים, כמעט כל טרפן שנמצא בקנאביס נמצא גם בצמחים אחרים, כמו לימון ואורנים וכן הלאה. יש פלבנואידים הייחודיים לצמח הקנאביס, שאנחנו כבר יודעים שיש להם משמעויות חשובות. אלו חומרים כימיים, בני דודים של הקנבינואידים, אבל יש להם משמעויות רפואיות. שאנחנו לוקחים היום קנאביס והוא עוזר לנו בשינה, אנחנו לא יודעים איזו מולקולה או איזה הרכב של מולקולות היא הטובה ביותר. אנחנו מתחילים לדעת, אבל בסוף זו קומבינציה של מולקולות וזה לא בהכרח קנבינואידים. האדם הרגיש את ה – THC, את רמת האופוריה, ולשם הוא דחף, וזה בא על חשבון דברים אחרים. כדי שהצמח ייצר משהו הוא משתמש באנרגיה, הוא משקיע במשהו ומפסיד משהו אחר ואני לא יודע אילו חומרים הלכו לאיבוד בדרך.

יש דרך לחזור אחורה?

אני מאמין שלא. זה שהתחלנו ללכת על שניים ואיבדנו, חלקנו, את השיער על הגב, יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. האם אפשר ללכת אחורה? כנראה שלא.

אחרי שהבנו היסטורית מה הייתה השפעה על גוף האדם, והתקדמנו הצמח תורבת, התחילו להיבדק השפעות אחרות, בוא נסביר איך זה עובד, איך בעצם הקנבינואידים בצמח מתקשרים עם המערכות בגוף?

אז אני חושב שזו קפיצת מדרגה אדירה שנעשתה בעשרים השנה האחרונות, ברגע שהתגלתה המערכת האנדוקנבינואידית. הקנאביס הוא צמח מיוחד כי הוא מייצר מולקולות מיוחדות שאנחנו קוראים להם קנבינואידים, התגלו על ידי רפי משולם בשנת 66'. הוא בכלל חיפש איזה טרפן. הוא תיאם פוסט דוקטורט ברוקפלר, הוא עבד על טרפנים, והוא חשב שאחד הטרפנים הוא זה שגורם לתחושת האופוריה, הוא התחיל לעבוד על זה, ובעצם גילה שזו מולקולה אחרת. הוא קרא למולקולה הזו קנבינואיד, המציא לה שם. הוא גילה קודם כל את ה – CBD, שנה אחרי זה את ה – THC, אבל לא הבינו את מנגנון העבודה. אז אני אומר עוד פעם, הצמח הוא צמח מיוחד כי הוא מייצר מולקולות מיוחדות, כמעט ואין עוד צמחים שמייצרים את המולקולות האלו. יש כאלה, אני מכיר לפחות עוד עשרים, אבל ברמות מאוד נמוכות, כי האדם דחף כנראה את הקנאביס, זו התאוריה שלי. אני חוזר רגע לשאלה המקורית שלך כי אני חושב שהיא קריטית לשיחה שלנו. הצמח הוא צמח מיוחד כי הוא כמעט הצמח היחיד שמבטא ברמות גבוהות. אבל אם אנחנו עוברים לעולם החי, אז כל עולם החי, למעט חרקים, מייצר את המולקולות האלה. אנחנו, היונקים, מייצרים את המולקולות האלה באופן טבעי. המולקולות האלה התגלו בשנות ה – 90 המאוחרות, ומה שהתגלה בעצם זה שיש לנו מערכת אנדוקנבינואידית בגוף, זאת אומרת שאנחנו גם מייצרים את המולקולות האלה וגם יש לנו חלבונים שאנחנו קוראים להם רצפטורים או קולטנים, שיודעים להתחבר למולקולות האלה בתוך הגוף שלנו בצורה טבעית ולשדר סיגלנים. זה בעצם מערכת של רגולציה וויסות, מערכת של הומאוסטזיס בגוף שלנו, ששומרת על בקרה ועושה מין פיין-טיון, איזה בקרה עדינה של הגוף. יש לנו מערכות אגרסיביות, ויש לנו את המערכת העדינה שנקראת מערכת אנדוקנבינואידית, כמעט בכל מערכת בגוף. אין כמעט תא בגוף שלנו שלא מייצר קנבינואידים ושלא מייצר את הרצפטורים האלה. בעצם זו מערכת שנמצאת בכל הגוף שלנו. אם נשווה אותה למערכת החיסון שלנו למשל, אז היא נמצאת בדם ובמקומות בסיסיים, לעומתה המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל הגוף, שולטת בכל המערכות שלנו בגוף ברמת הפיין טיון.

אני פותחת רגע סוגריים, אנחנו מדברים על כל עולם החי. מכאן שהקנאביס בעצם ישפיע על בעלי חיים שאינם בני אדם?

בוודאי. כלבים מקבלים קנאביס להוריד אפילפסיה, להוריד כאב.

זאת אומרת, זה לא רק עולם הרפואה שיכול להיעזר בקנאביס, אלא גם עולם הווטרינריה.

בוודאי. יש חברות ענק בעולם של קנאביס שעוסקות בוטרינריה, זה לא דבר חדש. המערכת האנדוקנבינואידית, כמו שאני אומר, היא מערכת עדינה. איך אנחנו מרגישים כאב?, איך אנחנו עושים ויסות למערכת החיסונית שלנו?, תחושת הרעב שלנו, תחושת האופוריה אחרי ריצה, או שאנחנו שמחים, שינה, הכל נשלט על ידי המערכת האנדוקנבינואידית. אני אתן שתי דוגמאות. אם נקח למשל את תחושת הרעב, אם לא נאכל יום שלם, אז הקיבה שלנו מתכווצת ושולחת הורמונים למוח שגורמים לנו תחושת רעב. זו תחושה מאוד אגרסיבית, כי הגוף שלנו במצוקה. הגוף שלנו חייב אנרגיה, אני חייב אנרגיה כדי לדבר עכשיו, כדי למצמץ, לכל דבר. הגוף שורף גלוקוז ויוצר אנרגיה, ולכן, שאין לו אנרגיה הוא צריך להשתמש במחסנים שלנו, שאלה תאי השומן והשריר שלנו. הוא לא אוהב להשתמש במחסנים שלו, זה גם לא בריא, לכן הגוף במצוקה והוא שולח סיגנלים מאוד מאוד ברורים שאומרים לנו 'תאכל'. הכל נראה לנו טעים. ליד המערכת הזו יש מערכת עדינה, המערכת האנדוקנבינואידית. כשאנחנו מריחים תבשיל טוב למשל, זה בגלל מולקולות קטנות נכנסות לנו לאף, מגיעות למערכת שאחראית על ההרחה, המערכת הזו מעבירה סיגנל להורמון שמשחרר אנדוקנבינואיד ספציפי שמגיע ללבלב, שמשחרר אינסולין, ויש פידבק-לופ, שמעורר לנו תיאבון. הסיבה שאנחנו אוכלים קינוח, למרות שאנחנו מלאים לגמרי ואין בזה היגיון, היא המערכת האנדוקנבינואידית, יש לנו את מי להאשים בזה אם אנחנו רוצים. תחשבי רגע אבולוציונית. נתחיל במערכת האגרסיבית. הצייד באמזונס, לפני – 3000 שנה, רץ אחרי איזו איילה מסכנה, והוא לא אכל כבר יומיים והוא באטרף לצוד אותה. הוא רץ יחץ, הוא נשרט, הוא נפצע, הוא כל כך חדור מוטיבציה, כך שאם הוא לא יתפוס היום את האיילה הוא ינסה מחר. אחרי שהוא צד את האיילה הוא מביא אותה לשבט, הוא שם אותה על האש, וכולם מתחילים לאכול. כולנו מרגישים את התחושה שאתה מת מרעב, אתה מתחיל לאכול ואחרי כמה ביסים אתה מתמלא. המערכת האנדוקנבינואידית מייצרת לו את התחושה שאומרת 'תמשיך לאכול, אתה לא יודע מתי תהיה הארוחה הבאה'. המערכת הזו מייצרת רעב, אבל זו כבר מערכת בשליטה, כי גם לנמר וגם לזאב יש מערכת אנדוקנבינואידית, והם גם יריחו את הבשר, ושהאדם ישמע את הנמר ואת הזאב מתקרבים, הוא יהיה בשליטה מלאה. כשאני עובר ליד מנגל ומריח את הריח של המנגל ומסתכל על הבטן הקטנה שגדלה לי, אני יודע לוותר על זה. תחשבי שאם הצייד הזה לא היה בשליטה, אם הייתה לו רק את המערכת האגרסיבית, הוא כנראה היה רב עם הנמר ולא שורד. אני יכול לתת את הדוגמאות האלה עכשיו על כל המערכות, איך אנחנו מרגישים כאב למשל? יש לנו את המערכת האופיאטית, שהיא מערכת מאוד אגרסיבית שעובדת על המוח. אם אנחנו נפצעים בצורה מאוד קשה, המערכת הזו משחררת אופיאטים, כמו שיש לנו באופיום למשל. המערכת תוריד את קצב הלב, תוריד את לחץ הדם, תוריד את קצב הנשימה, אנחנו עכשיו בהישרדות מאוד קשה, אנחנו בכאב אדיר, היא משתקת את המערכת, היא מסממת אותנו לגמרי. אנחנו לא נרגיש כאב, אנחנו נתפקד. שמעתי איזו הרצאה של בחור שנפצע על גבול עזה, זיו שילון, הוא מספר איך נפלה לו היד והוא הרים את היד והלך איתה. זו המערכת האופיאטית, היא משתקת את הכאב, היא משתקת את המערכות. יש לה מחיר מאוד גבוה, קצב הלב יורד, קצב הדם יורד, הכל יותר איטי, אתה לא באמת בשליטה, לא ממש בפוקוס, לא מבין את המצב שלך, זה היתרון, אבל אי אפשר להתנהל ככה. אז יש לנו את המערכת האנדוקנבינואידית, שאנחנו נוגעים עם היד בספל חם והיד שלנו קופצת, זה בגלל שיש לנו סנסורים לכאב שמגינים עלינו. זה אינסטינקט, זה לא בשליטה. זרם חשמלי מועבר למוח שלנו, שמעביר זרם חשמלי לשרירים שמזיז את היד. אבל מאותו רגע צריך להוריד את הכאב, והגוף לא ישחרר את המערכת האופיאטית, אחרת אנחנו כל הזמן נהיה מסטולים, אז ליד הרצ]טורים האלה, בקצות האצבעות שלנו, יש תאים שישחררו אנדוקנבינואידים ספציפיים בצורה מאוד מהירה ויורידו את הכאב הזה. כולנו יודעים שמקבלים מכה קטנה ביד, אז אחרי כמה שניות הכאב הזה עובר. זאת המערכת האנדוקנבינואידית, היא מערכת עדינה שנמצאת בכל המערכות שלנו וכמעט בכל המקרים היא עושה ויסות ובקרה להביא דברים לבלאנס.

רגע, אז אם אני בעצם צורכת קנאביס, ואני "משחקת" עם המערכת האנדוקנבינואידית, אם אני אעשה את זה לאורך זמן ובשימוש נרחב, אני עלולה לשבש אותה?

אז התשובה היא כן, בוודאות. את גורמת לחוסר רגישות של המערכת הרגילה שלך, ואז למצב שהיא לא תהיה בפעילות נורמלית. אני רוצה לחזור לרגע למה שאמרתי, רק לסיים את הנקודה. בגלל שהיא מערכת עדינה, צריך להבין את היכולות של הקנאביס. הוא לעולם לא יהיה התרופה הכי טובה לכאב, או הכי חזקה. הוא לעולם לא יחליף את הטיפול בפציעות בקרב. הוא לא יהיה התרופה הכי טובה לשינה. הוא יהיה טוב לדברים שהם כרוניים לאורך זמן, או לדברים עדינים שיכולים לשפר את החיים של החולה. צריך להבין את המערכת האנדוקנבינואידית בשביל להבין מה הקנאביס יכול לעשות, זה דבר אחד. לשאלה שלך, יש את ה'פרדוקס הסטלנים' – קנאביס מעורר תאבון, אין על זה שאלה.כולם קוראים לזה מאנציז

שמתי לב שלאורך זמן זה די נעלם.

כל החברים הסטלנים הכבדים שלי הם רזים, אוקיי? אני לא מכיר כמעט סטלן כבד מאוד שמעשן 4 – 5 ג'וינטים ביום שהוא שמן. כנראה הסיבה של זה, היא בגלל שכמו שהסברתי מקודם יש לנו מערכת שמעוררת תאבון, כשאתה מריח משהו, זה מעורר תאבון. המערכת הזו זה רצפטורים, כמות מסוימת של חלבונים משתחררים בתגובה לריח, מה שמעביר סיגנל. כשיש עודף בסיגנל, הגוף מוריד את כמות הרצפטורים שיש בתאים בשביל שהסיגנל יהיה סביר, בגלל זה כמו שאת אומרת זה 'נעלם' עם הזמן, כי אתה מעשן, אבל יש לך הרבה פחות רצפטורים שיקלטו את זה, אז אתה מגיע לאיזה בלאנס. אבל מה שקורה כשאתה לא מעשן, יש לך מעט מאוד רצפטורים, ואז שתריח את המנגל, או תראה את השוקולד, זה לא יעורר אותך באותה מידה. בגלל זה, לאנשים האלה יש הרבה פחות תאבון. אני לא ממליץ להשתמש בקנאביס להרזיה.

אני חייבת לנפק מזה את הכותרת החדשותית הפופוליסטית.. בעצם מה שאתה אומר זה שאפשר לרזות עם קנאביס..

התרופה הראשונה שיצאה לקנאביס על ידי פארמה, נדמה לי ב – 2005, אולי קצת לפני, תרופה שחוסמת את הרצפטור CB1 להרזיה, כלומר, חוסמת תיאבון. התרופה הזו עברה את כל ה – FDA, והיא תרופת הקנאביס הראשונה שיצאה. היא יצאה לשוק ומה שקרה שאחרי כמה שבועות היו מקרי התאבדות, כי זה הוריד את התיאבון אבל גם הוריד את המצב רוח. היא ירדה מהמדפים, אבל הייתה תרופה להרזיה שחסמה את הרצפטור לגמרי.

והאפקט הזה שאתה מתאר של הצמח על המערכת האנדוקנבינואידית, הוא באותה מידה אצל גברים ואצל נשים או שהוא שונה בין המינים?

הוא שונה בין המינים. אנחנו רואים שיש זנים שונים שנשים משתמשות בהם. יש מאמר גדול שאנחנו מפרסמים עכשיו על ההבדלים בין מגדרים, אנחנו רואים שנשים משתמשות בצורה אחרת מגברים. יש זנים, יש סוגי קנאביס שרק נשים ייקחו ויש סוגי קנאביס שרק גברים לוקחים. אנחנו רואים את זה, כולם מתחילים בנקודה מסוימת ומתפצלים.

אתה יודע, שאנחנו רוכשים בבית המרקחת קנאביס, לא כתוב לי שם איזה צמח מיועד לאישה, איזה צמח מיועד לגבר.
גם לא כתוב איזה צמח מיועד לכאב.

נכון, אין ספק. אני חושבת שהיום אין בכלל מודעות לנשים וגברים מה מתאים לו ומה מתאים לה.

יש לנו בישראל 88 אלף חולים שצורכים קנאביס במרשם רופא, ואנחנו רואים תנודות, או מי לוקח מה. עשינו על זה הרבה מאוד עבודה בשנתיים האחרונות, לנסות להבין את זה, לא הצלחתי לפצח את זה. אני אומר את זה בצחוק, אז יסלחו לי כולם, המסקנה הראשית במאמר שלנו הוא שנשים מקטרות יותר. זאת אומרת, אנחנו רואים שלנשים יש כביכול הרבה יותר תופעות לוואי מקנאביס, אבל שפירקנו את זה לגורמים הבנו שנשים פשוט הרבה יותר מודעות לעצמם או הרבה יותר מודעות לתופעות הלוואי שיש להן, ויודעות לספר עליהן ולספר אותן ולכן זה יוצא שכביכול לנשים יש יותר תופעות לוואי מקנאביס. כשמפרקים את זה לנתונים מספריים, זה יוצא אותו דבר.

אפשר לומר באופן כללי אפילו, אם קנאביס טוב יותר לנשים או לגברים, או שזה בכלל לא נמדד בפרמטרים האלה?

טוב ורע זה שאלה סובייקטיבית. אם למישהו יש רמות סוכר גבוהות הוא רוצה להוריד אותם ולהיפך, מוצר שונה יהיה טוב ורע למישהו. אנחנו מנסים לעורר תאבון אצל חולי סרטן, בזמן שרוב האוכלוסייה מעדיפה שלא לעורר את התיאבון שלה, בטח האוכלוסייה המערבית. טוב ורע זה פרטני. אני יכול להגיד לדוגמא שבמחקר סרטן השד שאנחנו עושים, ושיוצא לניסוי קליני, אנחנו רואים שחומר מסוים שנמצא בזנים מאוד מסוימים, מוריד את הפעילות של אסטרוגן רצפטור שנמצא אצל נשים. כשאנחנו מדברים על סרטן שד הורמונלי, זה משהו שאנחנו רוצים לעשות כי ככה אנחנו נלחמים בו.

אבל לא רוצים להוריד את האסטרוגן הזה אצל נשים אחרות.

בדיוק. ונשאלת השאלה, האם את רוצה לקחת אישה נורמלית ולהוריד את רמות האסטרוגן שלה. אלה שאלות טובות.

בוא נשים נקודה בשלב הזה. עד כאן החלק ההיסטורי והקשר לגוף האדם לאורך ההיסטוריה. נעבור לפינה – עצה קטנה לתחזוקה נכונה. ד"ר ויויאנה בראודה, סמכנ"לית מערך האיכות של קרונוס ישראל:

הקנאביס הרפואי יש את היכולת לתקשר עם המערכת האנדוקנבינואידית של גוף האדם, אבל הטיפול משפיע על מטופלים שונים בצורה שונה. לעיתים ההקלה מגיעה באופן מהיר ולעיתים לוקח לגוף זמן הסתגלות מעט ארוך יותר. בכל מקרה, כדי להגיע להקלה הנחשקת, חשוב להתמיד בטיפול, גם אם היא לא מגיעה מיד. ולסיום עוד טיפ חשוב. לכו להתייעץ! מניוסננו, אנחנו יודעים למטופלים יש שאלות, אבל הם חוששים להתייעץ ומתביישים לשאול. בכל שאלה פנו לרופא או לרוקח. הם שם בשבילכם.

תודה לד"ר ויויאנה בראודה. בחלק השני נדבר על המחקרים העדכניים, מה הם פריצות הדרך, מה אנחנו מקווים שיהיו פריצות הדרך ומה מכשיל אותן. נתראה בפרק הבא של 'זמן קנאביס'. ניתן להאזין לכל הפרקים ב – Spotify ובאפליקציות הפודקאסטים האחרות.