פודקאסט זמן קנאביס

זמן קנאביס, זה הזמן לדבר על קנאביס רפואי וכל מה שחשוב לדעת, בהנחיית לינוי בר גפן, ובשיתוף Peace Naturals.

לינוי: שלום לכם, ותודה שבחרתם להאזין ל-Podcast שבו אנחנו נדבר עם היבטים שונים של עולם הקנאביס. בזמן קנאביס אנחנו נשוחח עם מומחים שיספרו לנו על היכולות של זני הצמח השונים, על כמה חשוב לגדל בדרך מסוימת, לארוז בדרך מסוימת, נדבר גם על מה שהמטופלים זכאים לדעת ולא תמיד יודעים היכן נמצא המידע הזה. בפרק הזה נעסוק בעמותת מעל"ה. זה למעשה ראשי תיבות של מרכז עוז להחלמה ושיקום. עמותת מעל"ה הוקמה לפני שנתיים, על שמו של סמל ראשון עוז מנדלוביץ', זיכרו לברכה, שנפל בצוק איתן. מנכ"ל העמותה הוא אלי לוי, בן זוגה של אסנת, אמא של עוז, זיכרו לברכה. העמותה הזו מעל"ה, מלווה בעלי רישיון לקנאביס רפואי, בתוכנית של החלמה ושיקום ייחודית בהתאמה אישית, כשמרבית הפונים הם אנשים שמאובחנים עם פוסט טראומה. שלום אלי לוי.
אלי לוי: שלום.
לינוי: המייסד, המנכ"ל, גם מדריך בעמותה. אבל העמותה היא לא רק אתה, נכון?
אלי לוי: נכון, כמובן, העמותה מורכבת מצוות נרחב של רופאים ומטפלים, עובדת סוציאלית שמלווה אותנו בפרויקט הזה, את המטופלים שלנו. אנחנו, למעשה, מנסים להסתכל בהיבט נרחב על הטיפול, בעצם, סוג של ביו פסיכו, סוציו, לנסות להקיף את המטופל ממספר היבטים. אם זה מתעסוקה, השתלבות בחברה, חזרה לשגרה. אני מודה שכשהתחלנו את הפרויקט, לאור העובדה שהתחלנו את זה כמיזם הנצחה, טבעי היה שניגע בנושא הזה של הלומי קרב, ושם באמת התחלנו. ולאט לאט גילינו שהרבה מאוד מטופלים, ממגוון רחב של התוויות, זקוקים לא פחות לטיפול המקיף הזה. אם זה אומר של הדרכה והכוונה, אם זה הנושא של התאמת מינון, בהתאם לשגרת היום של המטופל, או בהתאם לצרכים שלו המשתנים. כי הרבה פעמים אדם מקבל קנאביס להתוויה מסוג אחד, ויש עוד אלמנטים רפואיים נוספים שיכולים להשפיע על הטיפול, ואפשר להיטיב עימם גם כן באמצעות הקנאביס, או לחילופין, הם עלולים להתנגש, ויש משמעות מאוד להכיר את האדם בשביל להכיר את כל ההיבטים האלו.
לינוי: אבל אתה יודע מה, רגע לפני שנצלול לתוך באמת מה עושים עם המטופלים, בוא קודם נסביר את הבחירה. למה עמותת הנצחה הולכת דווקא על הכיוון הזה, של קנאביס, של הלומי קרב?
אלי לוי: אסנת ואני עבדנו במשך שנים ככלכלנים, היה לנו משרד לליווי כלכלי ואסטרטגי לעסקים. עבדנו עם עסקים מאוד גדולים במשק הישראלי, ואחרי שעוז נהרג, היה לנו מאוד קשה להתמודד עם העולם העסקי מהיבטים של ניהולי תזרימים ולחצים של עשירי לחודש של משכורות ושל העסקים שליווינו אותם. ויותר ויותר מצאנו, כי תראי, בכל זאת, משהו משתנה, משהו משתנה במרקם המשפחתי כשקורה אסון שכזה. הוא פוגע בכל אחד ואחד מבני הבית, אבל גם במרקם המשפחתי, ואנחנו ניסינו בכל דרך להיאחז ובאמת להיצמד ולראות איך אנחנו משמרים גם את התא שלנו וגם אחד את השני. וזה לא היה שם, זה לא היה במקום הזה של לקבל עשרות טלפונים ביום מבנקים של עסקים שאנחנו מלווים אותם, או כל מיני שכאלה. אבל כן היה לנו טוב כשאימצנו פלוגה בחוות השומר ועשינו להם קצת מורשת קרב וכל מיני פריסות, ונתנו להם ככה באמת, עברנו איתם דרך, מאוד היה לנו טוב כשאימצנו משפחות שהיו נטולות יכולת, ובעצם, עד היום אנחנו מסעידים הרבה מאוד משפחות. במקומות האלה שיכולנו להנציח את עוז, אבל גם על הדרך לתת ולעשות למען האחר, כי בעצם שמה מצאנו את עצמנו יוצאים ממשבצת המסכן, או המטופל, או זה שהוא נמצא במצוקה, לזה שעוזר, לזה שמטפל וזה מאוד, הוביל אותנו למקום שזה מה שאנחנו רוצים לעשות בעצם בחיים שלנו. אנחנו רוצים לייצר מיזמי הנצחה, שזה לא ייגמר שם בשדה הקרב, שלא הוא בא, נתן ויפה והירואי, אלא שנוכל לקחת את המעשה ההירואי הזה, את השם הזה, ולעשות איתו עוד ועוד מעשים, כדי שיקרו דברים טובים בחברה הישראלית. אני חושב שהנושא של קנאביס הוא נושא שבאמת, יש בו איזושהי תהום מהצד של הידע, מצד המטופלים וההתייחסות אליהם. ולמעשה, מה שקרה זה שאנחנו, אסנת פנתה לעמותת נט"ל בבקשה לנסות לייצר איזשהו מיזם משותף שנוגע להלומי הקרב, כי זה היה נראה לה הכי מתחבר. עשינו מפגש אימהות, אני אומר עשינו, אני לוקח את הקרדיט שנטו 100% לאסנת, מפגש אימהות שבו עלתה הסוגייה שצריך להציל את הבנים מהסמים, מהקנאביס, מהגראס, מהמריחואנה.
לינוי: להציל אותם.
אלי לוי: להציל אותם. אנחנו מדברים על שנת 2015, 2016, היום כבר כאילו זה נשמע, כאילו מה להציל אותם? הקנאביס זה הדבר הכי טוב לפוסט טראומה. אז זה לא היה ממש מובן. פנינו, כמובן, למשרד הבריאות, למחלקה לטיפול בהתמכרויות. גייסנו רופא לטיפול בהתמכרויות. פנינו לחגי ברוש, שבזמנו היה ראש הרשות למלחמה באלכוהול וסמים,
לינוי: אתה באותו זמן, ב-2015,
אלי לוי: אני אישית, יחד עם אסנת, חורשים את המדינה ומנסים להציל את ה-,
לינוי: לגמול את הבנים מקנאביס?
אלי לוי: זה מה שחשבנו שנכון לעשות באותו הרגע.
לינוי: אוקי.
אלי לוי: אבל אז, במסדרונות משרד הבריאות, די לחשו לנו שאולי כדאי לרגע שתעצרו ותנסו להבין את הנושא הזה.
לינוי: דווקא המדינה הייתה מי שאמר לכם, תקשיבו, אל תילחמו בקנאביס, להפך, תשתפו איתו פעולה?
אלי לוי: אה, לא אמרו לנו אל תילחמו ותשתפו פעולה, לא בא מאיזשהו גורם רשמי, אבל מה שנקרא, במסדרונות משרד הבריאות, תוך כדי שאנחנו ככה נפגשים עם גורמים שונים, נזרק לנו ששווה ללמוד את החומר גם מהצד השני שלו, ובגלל שאני אדם שתמיד מאוד סקרן ואני לא מוכן לקבל את דעותיי רק על סמך מה שאומרים לי, אלא גם לחקור וללמוד, גיליתי דבר מאוד מעניין. גיליתי עולם שלם, גיליתי שישנם מינונים שונים וישנם תצורות צריכה שונות. וגיליתי שישנן השפעות מדהימות של קנאביס, על תופעות של פוסט טראומה. הרבה מקריאה, ממחקרים. יצרתי קשר עם עמותה שנקראת … שהם נמצאים בקנדה, הם יושבים בקנדה, יש להם שמה את המנכ"ל, הנרי פביאן, שהוא בעצמו היה לוחם, הם היו לוחמים באפגניסטן, שבעצם, באמצעות קנאביס, ייצרו תוכנית לשיקום. הבאנו אותו לארץ, עשינו איזשהו סמינר יחד איתו, בשביל ללמוד, צירפנו את הרופא המנהל שעבדנו איתו, שאנחנו עובדים איתו.
לינוי: רגע, אבל אני רק חושבת, עוד לפני שאתם מביאים אותו לארץ, איך אתה מתייצב מול שורת האימהות האלה, שהבטחת להן שאתה מצטרף למאבק בשימוש בקנאביס אצל ילדיהם הסובלים מפוסט טראומה, ובסוף אתה בא אליהם ואתה אומר להם, תקשיבו, גבירותיי, הפוך, הפוך, הפוך לגמרי.
אלי לוי: כן, זה לא היה ככה בכלל, זה בכלל לא היה ככה, כי למעשה, מה שקרה זה שכמו שאנחנו התפתחנו לכיוון אחד, הקבוצה הזאת התפתחה לכיוון אחר לגמרי.
לינוי: וואלה?
אלי לוי: כן, משם יצא הנושא הזה של טסים עם הלוחמים ולוקחים אותם לכל מיני פעילויות. אז זה לא שלא יצא מזה שום דבר. פשוט אנחנו הבנו שהדרך שלנו היא שונה, הבנו שיש איזשהו פער מאוד משמעותי, בין הפלא הזה, שאנחנו עוד נדבר עליו, איך זה עובד, אבל הפלא הזה של הקנאביס, שהוא מצליח להפחית את התופעות הנוראיות של פוסט טראומה, אל מול הפער הזה, שאתה רואה שעדיין, למרות שנותנים להם את הקנאביס, הם עדיין לא מצליחים להתאזן. ועדיין אתה רואה הרבה מאוד חבר'ה שעברו תקיפה מינית, או שעברו איזושהי טראומה מסוימת, שהם לא חוזרים לעצמם במאה אחוז, למרות שהם מקבלים את הקנאביס.
לינוי: אז בוא תסביר מה אתם עושים איתם.
אלי לוי: אז קודם כול, אנחנו בהחלט חושבים שקנאביס צריך להינתן במינון דינאמי. זה אומר שאם אדם, היום שלו דינאמי והחיים שלו דינאמיים ואנחנו יודעים שלקנאביס יש השפעות פסיכואקטיביות במינונים שונים, אז אנחנו רוצים להתאים את זה גם לשגרה שלו, אבל גם לסוג של ההתוויה שלו, אבל גם לשגרה שלו. והרבה פעמים, גילינו שכששינינו מינונים, אפילו בחלקם הורדנו אותם, את המינונים, קיבלנו תוצאות יותר טובות, תפקודיות.
לינוי: למשל?
אלי לוי: למשל, אדם שסובל, אנחנו לא נדבר רק על פוסט טראומה, אנחנו נדבר באופן כללי, כי זה באמת נקודה שנוגעת לכל ההתוויות. אדם שסבל מקלאסטרדיק והגיע אלינו לטיפול, במשך שש שנים לא יוצא מהבית, סובל מכאבי תופת.
לינוי: מה זה ההפרעה הזאת?
אלי לוי: זה כאב ראש מצהרי, זה פשוט סובלים מכאבי ראש אטומיים,
לינוי: מה, כמו מיגרנה?
אלי לוי: כמו מיגרנה, אבל כל הזמן, בלי הפסקה. הוא הגיע אלינו, הוא הגיע להדרכה, והדרכה זה שלב אחד לפני הרופא שאנחנו מדברים וזה, ואני שואל אותו, תגיד, איך הלו"ז שלך, מה אתה עושה? והוא אומר, אני לא עושה כלום, אני פשוט כל היום יושב, משתדל שלא יהיה לי חם מידי, משתדל שלא יהיה לי רועש מידי, משתדל שלא יהיו יותר מידי אנשים סביבי, שהשמש לא תסנוור אותי מידי וכך אני מעביר את החיים שלי. השלב הראשון היה לנסות, קודם כול לגרום לו שהוא לא ירגיש את הדברים האלה. אני מסתכל על המינון שלו ואני רואה שהוא מקבל 50 גרם של T20C4, זאת אומרת, הוא קיבל את הכי טוב שהרופא יכול היה לתת לו כביכול, זאת התפישה וזאת ההבנה. נתנו לו את הכי טוב שאפשר. הוא צורך זן מסוג מסוים, שהוא זן בעל … מאוד גבוה. אפילו מעל ה-20 … ועדיין, הוא מתאר את התיאורים שהוא מתאר, אבל הוא כן מעיד שכשהוא לוקח את זה, הוא יכול להתמודד. זה עדיין הוא חווה את זה, אבל הוא יכול להתמודד עם זה, יותר קל לו. אני, בהתייעצות ,כמובן עם הרופא, מחליטים לשלב לו מוצר של … לאו דווקא בתפרחת, אלא בשמן. וכמובן, להיות במעקב, שיחות טלפוניות ולאט לאט לנסות לראות איך זה משפיע. בדרך כלל טיפולים כאלו, כשלושה שבועות עד שמתחילים, עד שבאמת החומר הפעיל מתחיל להיספג והגוף מתחיל להגיב אליו כמו שצריך, ולאט לאט אנחנו משוחחים עם הבחור הנחמד הזה, ואנחנו מגלים שהוא מרגיש יותר טוב ושמתחיל להיות לו יותר נוח, הוא יכול לצאת למרפסת פתאום ואפילו שיש שם רעש של מכוניות. ועוברים ארבעה שבועות, וחמישה שבועות ואחרי בערך כחודש וחצי אני מציע לו לבוא לבקר בעמותה. אז הוא מספר לי כמה היה קשה לו פעם שעברה, ואיך הוא היה צריך בשביל זה לשים אוזניות וכיסוי עיניים ולבוא במיוחד ברכב שהוא גבוה, כי כל קפיצה בכביש עושה לו זה. אמרתי לו, תקשיב, תנסה לעשות השתדלות, וגם אם לא תגיע, תחשוב על זה, על ההצעה שלי, אני חושב שיהיה לך כיף פה איתנו. יומיים לאחר מכן, אני מקבל טלפון, אני מגיע. הוא מגיע אלינו לעמותה, קודם כול, עצם העובדה שהוא הגיע, מבחינתי, זה היה הישג אישי שלו גדול מאוד. הוא עשה צעד, הוא יצא סוף סוף מהבית, הוא הגיע אלינו, דאגנו שתהיה לו סביבה נעימה ולא קשה מידי ולא רועשת, המקום שלנו נמצא בסמוך לים, אז יש לנו גם נוף נחמד ונעים, אז הוא ישב שמה יחד איתי ושוחחנו קצת. וככה הוא מסתכל ומסתקרן ושואל על האנשים ואחרי בערך משהו כמו שלוש, ארבע שעות, הוא כבר לא יכול יותר לשאת בשום דבר, והוא חייב לחזור הביתה. וכך היו מספר ימים שהוא הגיע. אחרי מספר ימים, בהפרשים, כמובן, שהוא מגיע, אני אומר לו, תשמע, יש לי רעיון. מה דעתך להתחיל לעבור לפה באופן קבוע, להתחייב, להתחייב לתהליך. הנה, אתה רואה שאתה יכול, אתה רואה שכל פעם שאתה בא, אתה חוזר הביתה, גם בפעם הבאה אתה מגיע במצב רוח יותר טוב, יותר טוב לך, זה בטוח לא רק הקנאביס. אתה רואה שזה עושה טוב, בוא ננסה להמשיך ולעשות עוד צעד. הבחור הזה התנדב, הוא החליט שהוא מתנדב אצלנו בעמותה. בערך חודשיים אחרי, אני נכנס ואני רואה אותו עונה לטלפונים. אני לא האמנתי שהוא עונה לטלפונים, שהוא בכלל יכול לשאת את צלצול הטלפונים. הבחור נקלט אצלנו, מיד קלטתי אותו לעבודה, באופן מיידי, בשכר כמובן, והוא התחיל לעבוד ואחרי ארבעה חודשים נוספים, הוא בא בשורה שהוא מצא עבודה בתחום התכנות, שגם משקיעים בו באיזושהי הכשרה, וגם,
לינוי: הוא הולך לצאת לעבוד.
אלי לוי: הוא כבר היום, קרוב לחצי שנה עובד שמה,
לינוי: מתפרנס.
אלי לוי: ומתפרנס מזה בכבוד מאוד גדול, מאוזן תרופתית, מאוזן מבחינת, כן, עדיין סובל.
לינוי: והוא גם על קנאביס.
אלי לוי: על קנאביס, כן.
לינוי: אבל במינונים אחרים.
אלי לוי: במינונים שונים, כן, הוספנו לו עוד מינון. כמובן שמאז הרופא הוסיף עוד מינון, הוא העלה לו CBD. כשהוא יצא לעבודה, אז היינו צריכים לשלב לו עוד מוצר מאוזן, כדי שהוא יוכל לתפקד גם במשך היום, כי זה מאוד קשה לתפקד על מוצרים שהם T20 וכשאתה משלב ריכוזים גבוהים של CBD, גם עם אחוז נמוך של TSE אתה יכול עדיין לקבל את אותם האפקטים וההשפעות, לפחות כך מתצפיות שאני רואה אצל מטופלים. ולכן אני חושב שזאת משימה מאוד מאוד חשובה, הן שלכם, שעוסקים בתקשורת והן שלנו כעמותה, שמלווה מטופלים, להביא את הידע המשמעותי והחשוב הזה. אנחנו מגלים שיותר ויותר מטופלים, גם הוותיקים, שאמרו לנו שאין סיכוי, שמחים לגלות את נפלאות ה-CBD, ולשלב מוצרים נוספים.
לינוי: נתחיל עם העיסוק בזה, אבל כמו שתיארת קודם, הקנאביס הוא מייצר תשתית שממנה עובדים ומייצרים מוכנות מנטאלית, לעבור הכשרות. בין השאר, גם הכשרה תעסוקתית, זה גם משהו שאתם עושים, נכון?
אלי לוי: הבנו שהתופעות של כל אדם, באשר, ממה שהוא סובל, מתחילות לפחות, אז שני דברים קורים, אחד, מתפנה זמן, ושתיים, המוח מתחיל לחשוב יותר טוב ומצב הרוח משתפר ואפשר לעשות דברים שעד היום היה קושי לעשות אותם. לא כל אחד באמת יודע לעשות עם זה משהו. למשל, אני אתן לך דוגמא על מישהי ממש מקסימה, שסבלה מסרטן במשך שנים, היא החלימה והיא פנתה למטרת מציאת תעסוקה, כי היא כבר הרגישה ששנה היא יושבת בבית, אפילו כבר פחות תרופות והכל בסדר איתה, מרגישה טוב. וביקשה לחזור למעגל החיים. היא לא ידעה בדיוק איך, אז היא פנתה אלי וביקשה את עזרתי ואמרתי לה, כמובן, זה מאוד פשוט, יש עמותות שעוזרות בתעסוקה. את פונה לאותה עמותה ואת, יש לך זכאות ממשרד הבריאות, או ביטוח לאומי, ואת יכולה להגיש בקשה, והם יעזרו לך, יסדרו לך עבודה, יעזרו לך עם קורות החיים והכל. ובאמת היא ניגשה לגורם כזה, שעשה איתה את התהליך הזה, ומצא לה עבודה, היא עסקה בהנהלת חשבונות, מצאו לה עבודה מדהימה באחד מהמגדלים בתל אביב, במשרד רואה חשבון, עבודה לנכה, בעצם שש שעות ביום. משכורת מהממת, הכול היה טוב ויפה, בוס מכיל, וזה לא שרד אפילו שלושה שבועות. ובן אדם שצורך קנאביס במינונים כאלה, הוא מתקשה בהרבה מאוד דברים, בין אם זה לתפקד בבוקר, בלקום ולהתארגן לעבודה, בין אם זה לשלוט בדרך. ולפעמים הייתה הולכת לאיבוד בנסיעה. בין אם זה אחרי זה לשבת ולנהל את התיקים שאתה צריך לטפל בהם.
לינוי: בקיצור, היא לא הצליחה לעבוד.
אלי לוי: היא לא הצליחה. היא לא הצליחה, למרות שכל התנאים היו מדהימים. שמה זה היה עוד נקודה שהבנו בה שיש מקום שצריך גם לתת עוד התייחסות. לא רק התייחסות לנושא של התעסוקה, אלא גם התייחסות של איך אני משלב את התעסוקה עם ה-, תראי, כשאתה חולה, כשיש לך, כשאתה סובל ממשהו כרוני, זה לכל החיים.
לינוי: מן הסתם, לכן זה כרוני.
אלי לוי: בדיוק, אם הפתרון שלך, כן, אנשים לא מבינים את זה. אם הפתרון שלך הוא קנאביס, וקנאביס עוזר רק כשאתה צורך אותו, אז זה כרוני, זה גם לכל החיים הקנאביס וכדאי שתלמד לשלב אותו בחיים שלך.
לינוי: כן, אוקי.
אלי לוי: שיש לו השפעות, צריך לדעת לשלב אותו,
לינוי: אתה יודע, המוח שלנו מאוד מאוד מכוון לחשוב אקוטי ולא כרוני. זאת אומרת, אנחנו נורא נורא מכוונים להאמין שלכל מצב יש התחלה, אמצע וסוף ואנחנו מאוד מתקשים לחשוב על מצבים שהם הווה מתמשך. ולכן, כשאתה אומר, הנכות הזו היא כרונית, ולכן גם הפתרון הוא כרוני, אה, בטח כשמדובר בקנאביס, למרות שהחברה צועדת למקום קצת יותר חיובי ליברלית בהקשר הזה. אנשים לא מדמיינים את זה כפתרון לכל החיים, הם חושבים שזה שלב. הם תופשים את כל המצב שלהם כשלב.
אלי לוי: זה אחת הסיבות שאנחנו באמת מנסים להסביר לאנשים שזה כבר הרבה מעבר, בזכות העובדה שעכשיו אתה יכול בעצם להקל על הסימפטומים שלך, זה האפשרות שלך לקחת את עצמך צעד קדימה ולעשות טיפולים תומכים. זאת אומרת, אם אתה סובל מהסתיידות, ועכשיו הקנאביס עוזר לך ואתה חוזר לשחק מהר טניס ויש לך הסתיידות במפרק. אז סביר להניח שאתה תהרוס לעצמך את החיים. אבל אם אתה תעשה את הטיפולים התומכים שעכשיו אתה יכול לעשות, כי לפני כן לא יכולת לעשות. כל מיני טיפולים שקשורים בתנועה, או דברים כאלה, זה הזמן בעצם לנצל את העובדה שהקנאביס מקל על התסמינים שלך ולקחת את זה צעד קדימה. אז דיברנו על פוסט טראומה, זה יכול לבוא לידי ביטוי בחברה, בתעסוקה, מפגשים שאנחנו עושים להם.
לינוי: רגע, אז איך באמת הסתיים הסיפור עם הבחורה הזאת?
אלי לוי: אז הבחורה הזאת, כמובן שעשינו איתה שינוי במינונים, הורדנו לה למינונים שמאוזנים, נמוכים, T5, C5 בשעות הבוקר. לימדנו אותה שהיא גם יכולה להיעזר בשמן ואז היא לא צריכה הפסקות של עישון והפסקות של אידוי. לימדנו אותה שדווקא עם השמן, שזה דבר שהרבה אנשים לא מודעים אליו. ההשפעה היא הרבה יותר גבוהה מההשפעה בעישון, השפעה של שמן. זה לאור העובדה שזה עובר פירוק בכבד ובעצם הופך … תשע ל-11 ובעצם ההשפעה היא מוגברת, אז כמובן, גם מצריך זהירות כשמשתמשים במוצר הזה.
לינוי: ומקום העבודה גילה סובלנות לאותה אישה? או שהיה צריך להחליף?
אלי לוי: האמת היא, שזהו, זה היופי, כשאתה מלכתחילה מתחיל את התהליך הזה עם אותו האדם, אז הוא יכול להיות תהליך שהוא יותר דיסקרטי, כשאתה משלב את זה כבר במקום שהוא פועם ועובד, אז כן לפעמים יש צורך לשלב את המעסיק. אני, לאו דווקא בעד לחשוף משהו שהמטופל לא רוצה. יש הרבה מקרים שהם לא מעוניינים להיחשף. כי עדיין יש סטיגמה נוראית בנושא הזה של הטיפול בקנאביס. לצערי, גם בקרב המטופלים עצמם, וגם כלפי עצמם, וגם בקרב המשפחות שלהם.
לינוי: כן?
אלי לוי: כן, זה נורא, זה נורא. בקיצור, הגברת הזאת, איזנו לה את המינון, כמובן, והיא המשיכה לעבוד, זה לקח משהו כמו חודש, חודש וחצי, אבל היום הם מאוד מאוד נהנים ממנה. והיא עובדת מדהימה.
לינוי: אוקי, חודש וחצי זה לגמרי נסבל.
אלי לוי: לחלוטין.
לינוי: זה בסדר.
אלי לוי: לחלוטין, אני חושב שבטח לאדם שישב שנים בבית, לעבור תהליך של חודש וחצי ולמצוא את עצמו שוב פעם חוזר לעבודה. יש לנו המון מקרים יפייפיים כאלה. יש איזה מישהי שפגשתי אותה, שעשתה אצלנו תהליך ופגשתי אותה יום אחד בסופר. והיא ניגשת אלי והיא אומרת לי שתדע שלך ששינית לי את החיים. אז אני אומר לה, איך שיניתי לך את החיים? היא אומרת לי, מה, אתה לא רואה? אני פה, אני עובדת פה בסופר. הכרתי את הבחור שם מהמעדנייה, תראה איזה חתיך. אני מסתכל, אני רואה איזה בחור גבוה, בלונדיני כזה. והיא אומרת לי וגם תראה, הורדתי במשקל וטוב לי וכיף לי ואני מתפרנסת ואני יכולה לצאת ואני מבלה. אז כאילו, זה מאוד מאוד חשוב לעזור לאנשים לפעמים להוביל אותם, ולהוציא אותם החוצה ולהסביר להם שזה אפשר, לתמוך בהם, אם צריך, יש אנשים שצריכים קצת יותר שיחות ויש כאלה שגם באמת צריכים יותר, וכלים פרקטיים, כמו סיוע ב-,
לינוי: כן, אבל חלק ממה שמעכב את האנשים, זה הדעה שלהם על עצמם. והדעה שלהם על איזה סוג של פתרון מתאים להם. איזה סטיגמות, אוקי, אז יש פה קנאביס, ונכון שעדיין יש סטיגמות של, בעיקר, נאמר, של קבוצה יותר מבוגרת, יותר שמרנית באוכלוסייה. אבל גם האנשים עצמם שמשתמשים בקנאביס, מפתחים סטיגמות דומות.
אלי לוי: כן, זה מעניין, כי הרבה פעמים אני, בגלל שזה נושא שמאוד בוער בעצמותיי, גם התחלנו את זה בזה שעמותת ההנצחה לעוז, היא בתוך הענף הזה, התחום הזה של הקנאביס, כי אנחנו כן רוצים שאותם החבר'ה, שהם הקצפת של החברה הישראלית, אותם חבר'ה שהם הלומי קרב, לא יתביישו בזה שהם צורכים קנאביס, אני לא חושב שזה, אני חושב שבן אדם פונה לפתרון, באשר הוא, כשהוא רוצה להגיע לתוצאה, לפתרון. כל דרך היא דרך מדהימה ואסור לפסול ולשלול. רק מה שקורה, זה שלאורך השנים לימדו אותנו וגידלו אותנו שקנאביס, או גראס, זה סמים שצריך להתרחק מהם. גם אני גדלתי, לאורך כל חיי, במשפחה ששיקצה ולא ממש היה לנו שום חיבור לעולם הזה. וזה היה לי מוזר, שמעת בתחילת הסיפור, חיפשנו להציל את הבנים, זה היה לי מאוד מוזר המקום הזה. אבל כשהבנתי את ההשפעות הנפלאות שיש לפיטקנבנואידים על הגוף שלנו ושהבנתי שזה כלי מדהים שאפשר להיעזר בו, לא רק בשביל להפחית את התופעות שלך, אלא גם כדי להפחית שימושים בתרופות אחרות, שכבר אנחנו מתצפיות רואים שהרבה מאוד מטופלים מפחדים מכל מיני סוגים של תרופות, לאו דווקא אופייתיות. ואנחנו רואים שזה משפר את איכות החיים הכוללת. אנחנו בדרך כלל עושים מטופלים שלנו שאלוני איכות חיים לאורך התקופה. ואנחנו מגלים שכולם מעידים על שיפור באיכות החיים, שיפור בזוגיות, שיפור בסביבה התומכת. אנחנו חושבים שבאמת, היכולת של האדם לקבל את הטיפול שלו, כמו שאמרנו קודם, לקבל את הטיפול שלו להבין שזה עכשיו לכל החיים, להכיר בזה ולהתחיל להבין שזה לא הבעיה, אלא זה הפתרון, זה הצעד הראשון. איפה פוגש את זה המטופל? הוא פוגש את זה בכמה מקומות. הוא פוגש את זה בזה שהוא צריך, כמובן, להסתתר, בכל מקום וזה,
לינוי: גם היום?
אלי לוי: בוודאי, זה מה שהחוק והנוהל מבקשים מהמטופלים. הרבה פעמים אנחנו רואים שמטופלים, בינם לבין עצמם, רואים סטיגמה זה על זה, למרות ששניהם צורכם את הקנאביס, זה במינון, אתה במינון של כזה, ואתה, יש איזושהי סטיגמה שאומרת שאם אני לוקח T גבוה, אז אני כנראה איזשהו סוג של מכור, זה לאו דווקא,
לינוי: ואז מה, הם מרגישים שבעצם הם על קביים, ובלי הקביים האלה, הם לא שווים כלום?
אלי לוי: תראי, אני חושב, שכשאתה, נניח, לצורך העניין, נמצא בבית, ואשתך אומרת לך, לך, לסמים שלך, אז אתה בבעיה, יש לך סטיגמה בתוך הבית, ואנחנו שומעים את זה הרבה פעמים ממטופלים.
לינוי: כן?
אלי לוי: כן.
לינוי: יכול להיות שגם לא מאמינים להם, שזה משהו שעוזר להם, זה נתפש כאיזה אספקט של,
אלי לוי: לא מבינים, הרבה פעמים לא מבינים.
לינוי: כאיזה אפיק של בריחה ולא כאפיק של התמודדות.
אלי לוי: בואי נדבר רגע על הטיפול בקנאביס, וזה יעזור לנו להבין את הסטיגמה. למעשה, כשבן אדם צורך קנאביס, הוא, נתחיל בדרך הצריכה, אם הוא צורך את זה, נניח בעישון, אז זה מייצר עשן, מייצר ריח, לא כל האנשים אוהבים את זה, לא רק בקנאביס, גם בסיגריות, אנשים היום גם לא אוהבים, אני רואה במרפאה מישהו עושה על האש, אז אומרים, איפ, מה זה הריח הזה?
לינוי: בוא, אתה מקלף קלמנטינה באוטובוס, מסתכלים עליך כאילו הפצת ראדון ב-, זה מזעזע, אין מה לעשות, נו, אנשים נהיו נורא ניג'ס בקטע הזה.
אלי לוי: אז קודם כול בקטע הזה, זה יכול להוות בעיה. הדבר השני, זה שזה משנה תודעה. פתאום בן אדם היה עצבני, לפני רגע הוא רצה, לא יודע מה, לצעוק עלי, לא יודע מה, נבהלתי ממנו, ופתאום הוא מגיע אלי רגוע ושליו ומחויך. אז האם אני נהנה מזה שהוא ככה, או האם אני חושב שבגלל הקנאביס, עכשיו הוא רגוע, אז בעצם הוא לא באמת רגוע, זה סתם,
לינוי: אז זהו, זה בדיוק העניין,
אלי לוי: בריחה.
לינוי: בדיוק, זה נתפש לא כמכשיר להוצאת אותנטיות, או לחילוץ אותנטיות, נקרא לזה ככה, אלא כמשנה תודעה, זאת אומרת, בלי זה, אתה האדם האמיתי שאתה, שזה אדם פגום, ודפוק וכל הדברים האלה. והנה מצאת לך איזשהו אפיק בריחה שגורם לך להיות נסבל, ולמציאות להיות נסבלת עבורך, אבל זה לא מי שאתה באמת. זה, זה נתיב מילוט כזה זמני, שביום מן הימים תצטרך לוותר עליו. אני חושבת שככה זה נתפש הרבה פעמים בתפישות שמרניות.
אלי לוי: לחלוטין נתפש כך. דרך אגב, לאו דווקא בתפישות שמרניות. אני חושב שמרבית האוכלוסייה,
לינוי: אתה יודע שזה גם מה שאנשים אומרים את זה על עצמם, גם לא רק על קנאביס, הם גם יגידו את זה על עצמם על כדורים של ציפרלקס, או על הרבה מאוד סוגים של טיפולים ש-,
אלי לוי: אז בואי ננסה רגע להסתכל מהיבט אחר על הדבר הזה. אנחנו מדברים היום על המערכת האינדוקן הבינואידית כבר יותר בידיעה, ואנחנו מבינים שבעצם היא אחראית על הוויסות של הגוף שלנו. כאשר יש לבן אדם בעיה מסוימת ואין לו וויסות נכון לגוף שלו, הוא מייצר על ידי תוסף הפיטוקנבנואיד, וויסות נכון, ואז הוא מגיע למצב נורמטיבי. זאת אומרת, שעם זה הוא נורמטיבי, ובלי זה, הוא במצב לא טוב. זאת אומרת, לאו דווקא ברחתי, אלא תיקנתי את עצמי. שיפרתי את הוויסות במערכת האינדוקנבנואידית שלי, שיפרתי את הוויסות ההורמונלי שלי בגוף ועכשיו אני נורמל. מפה, כל רגע שהקנאביס יורד ההשפעה שלו, אז אני נהיה אבנורמל.
לינוי: בדיוק, נכון. העניין הוא, אבל בעצם, אבל מה אנחנו אומרים פה בעצם, אנחנו באים ואומרים, תקשיבו, חבר'ה, אין רומנטיקה בסיפור הזה. ההתנהגויות שלנו, הדרך שבה אנחנו חושבים, הכול בסוף זה שאלה של איזונים הורמונליים מוחיים, חשמל, זה עסק מאוד לא,
אלי לוי: חד משמעית.
לינוי: מאוד לא רומנטי, מאוד לא תרבותי, מאוד לא הפילוסופיה הגדולה שעשו מזה כל כך הרבה זמן. תשים מינון כזה, תקבל תוצר כזה, תשים מינון אחר, תקבל תוצר אחר, עזוב אותי תרבות, עזוב אותי צלילות למעמקי הנפש. זה לא הסיפור. הסיפור פה הוא לכוון את המכונה, לכייל אותה, ככה שהיא תוכל לעבוד באורך זמן בצורה תקינה במינימום רעש.
אלי לוי: חד משמעית, כן. חד משמעית, כן.
לינוי: אותי זה למשל בשורה שנורא משמחת, כן? אבל לאנשים קשה להפנים את זה, כי אנחנו נורא רוצה להאמין בטוב ורע, באופי, בבניה תרבותית, קשה לנו לתפוש שהמכונה שהיא אנחנו, זה בסך הכול אסופה של קצרים חשמליים ופליטות גזים והורמונים.
אלי לוי: אז עכשיו תיצקי על זה את כל ההיבטים שיש על קנאביס, הן מצד הסטיגמה והן מצד העולם החברתי של הצריכה לצרכי פנאי ואז אם היה לנו את הידע הזה להבין איך דברים עובדים, סביר להניח שלא היינו מתייחסים יותר לקנאביס בצורה כזאתי של משהו שבורחים ממנו, אלא באמת היו מבינים את ההשפעות שלו.
לינוי: עד כמה אתם מצליחים, כמה אנשים כבר הצלחתם לטפל עד עכשיו?
אלי לוי: כמה אלפים.
לינוי: כמה אלפים?
אלי לוי: כן.
לינוי: ואו.
אלי לוי: מאמין מעל 3,000. הרבה מטופלים אונקולוגיים שהפנו אלינו ממחלקות כמו וולפסון ואסף הרופא.
לינוי: אהה.
אלי לוי: שאני חושב שבהרבה מקרים הצלנו את החיים שלהם עם טיפים קלים ופשוטים, כמו למשל, אל תיתן לילדים שלך לגלגל לך, בטח לא לערבב עם טבק, ובטח לא להדליק לך את זה ולא להעביר מפה לפה. כאילו, אני אומר, אחרי הקורונה אנחנו כבר מכירים, אבל,
לינוי: אתה רציני? אנשים התקשרו לספר דברים כאלה?
אלי לוי: לא, לא, תקשיבי, זה לא התקשרו, בהתחלת הדרך, אנחנו מדברים לפני שנתיים וקצת, לא הייתה באמת קורונה, לא ידעו זה, אז זה היה נראה להם הגיוני שאם אבא או אמא קיבלו רישיון לקנאביס, אז אפשר לקחת את השקית, לפתוח אותה, לפרק את זה, לגלגל להם ולתת להם לעשן. אז הגעתי לכמה מקרים כאלה, בעצם, אותי אישית זה מאוד זעזע, לבוא למקום ולראות שאדם, שאחרי טיפולים כימותרפיים, שמים לו קנאביס עם טבק.
לינוי: מקסים.
אלי לוי: מקסים ומלקקים את הסיגריה, כמובן וישר לתוך הפה של אבא, וזה ממש זעזע אותי והבנתי שחייבת להיות איזושהי הכוונה והדרכה למטופלים אונקולוגיים, לפחות בהיבטים האלה. גם הרבה פעמים מטופלים אונקולוגיים שהם לא מעשנים ומבקשים, כמובן, שמן, ולא תמיד זה, ככה, תמיד הרופאים נוטים לתת מה שהבן אדם מבקש, לא תמיד זה דווקא הדבר הנכון שיעזור, כי מקרים של בחילות והקאות, גילינו שדווקא טיפול באידוי יכול לעזור מאוד ולשפר את הזה. אז כאילו, צריך מאוד להיזהר בדרישות ובבקשות ,כשאתה בא וזה, כי לא תמיד מה שאתה קורא זה בהחלט מה שמתאים לך.
לינוי: כן, זה צריך להתאים יותר Custom. אלי, תודה רבה שהגעת אלינו היום.
אלי לוי: תודה לך ממש.
לינוי: ותודה על הפעילות. אנחנו עוברים עכשיו לפינתנו, עצה קטנה לתחזוקה נכונה, שתגיש לנו דוקטור ויויאנה בראודה, סמנכ"לית מערך האיכות של קרונוס ישראל.
ד"ר בראודה: עוד לא בהתוויות? תמשיכו לעקוב, יש תמיד חידושים. מחקרים מהשנים האחרונות מראים את היכולת של קנאביס רפואי להקל על תסמיני גיל המעבר בקרב נשים, למשל. נמצא כי קנאביס רפואי יכול לשפר את השינה, להפחית חרדות וגלי חום. הזעה מוגברת ותסמינים נוספים. נכון להיום, גיל המעבר איננו כלול בהתוויות הרפואיות של משרד הבריאות, אבל הבשורה היא שהגילויים האחרונים, בחלוקת מחקר הקנאביס, במחקר לנשים ולגברים, מבטיחים התפתחויות נוספות שכדאי ורצוי להמשיך ולעקוב אחריהם. ולסיום, עוד טיפ חשוב, לכו להתייעץ. מניסיוננו, אנחנו יודעים שלמטופלים יש שאלות, אבל הם חוששים להתייעץ ומתביישים לשאול. בכל שאלה, פנו לרופא, או לרוקח. הם שם בשבילכם.
לינוי: תודה ויויאנה. בפרק הזה שמענו את הסיפור של עמותת מעל"ה ואיך מרצון להנציח את עוז מנדלוביץ', זיכרו לברכה, הפך הסיפור הזה, מרכז עוז להחלמה ושיקום בעזרת קנאביס רפואי למרכז שמסייע לאנשים גם לקבל את הרישיון הרפואי, להיעזר בו, ככה שאפשר יהיה ליצור שגרה של עבודה ומשפחה וזוגיות בצורה מקצועית ומותאמת לכל אחד ואחת. תודה רבה שהאזנתם לזמן קנאביס. לפרקים נוספים הצטרפו אלינו ב-Spotify ובאפליקציות ה-Podcast'ים המוכרות.

זמן קנאביס, זה הזמן לדבר על קנאביס רפואי וכל מה שחשוב לדעת. בהנחיית לינור בר גפן ובשיתוף Peace Naturals. ה-Podcast כולל תוכן מקצועי מגוון, על היבטים שונים של עולם הקנאביס הרפואי. האמור ב-Podcast הוא באחריותו הבלעדית של המומחה המרצה בלבד. לקרונוס, אין כל חלק או מעורבות באמור ב-Podcast, ו/או אחריות לגבי האמור בו. קרונוס אינה אחראית על התכנים ב-Podcast, מקורותיהם, נכונותם או שלמותם. על מנת לבדוק אם התכנים מתאימים לצרכיך האישיים, יש להיוועץ ברופא ו/או ברוקח למטרות שימוש, תופעות לוואי ואינטראקציה עם תכשירים אחרים. ה-Podcast אינו ולא נועד להיות ייעוץ רפואי, מכל סוג שהוא, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם רופא ו/או רוקח. הוקלט באולפני אדיו, בשיתוף Spotify ישראל.