פודקאסט זמן קנאביס

חקלאות שהופכת להייטק ועל גידול קנאביס רפואי

זמן קנאביס. זה הזמן לדבר על קנאביס רפואי, וכל מה שחשוב לדעת. בהנחיית לינוי בר גפן, ובשיתוף Peace Naturals.

לינוי: שלום לכם, ותודה שבחרתם להאזין ל-podcast שבו נדבר על היבטים שונים של עולם הקנאביס. בזמן קנאביס נשוחח עם מומחים שיספרו לנו על יכולות הטיפול של זני הצמח השונים, על חשיבות הגידול והאריזה, וכמובן, על מה שהמטופלים זכאים לדעת, אבל לא כל כך יודעים תמיד איפה נמצא המידע הזה. היום נדבר על איך עובדת תעשיית גידול הקנאביס, איפה בעצם נפגשות החקלאות, נפגשים החקלאות וההייטק, עד כמה הרגולציה של משרד הבריאות קפדנית, כשמאביב בגידול של צמח כזה. ואם אמרנו גידול של צמח, אז גם, איך עושים את העבודה בתכל'ס? איך מגינים עליו מפני מחלות, מחלות שורשים, מזיקים? איזה סוג של עובדים מגיעים לעבוד במתקני הגידול. שלום לאביב זיו, מנהל גידולים במתקן הגידול של קרונוס ישראל.

שלום.

לינוי: איפה אתם יושבים?

אביב: בתוך קיבוץ גן שמואל.

לינוי: בתוך הקיבוץ,

אביב: בתוך הקיבוץ.

לינוי: זאת אומרת, עכשיו, זה גם קיבוץ וותיק, גן שמואל. הם רגילים לחקלאות מסוג אחר.

אביב: נכון, אבל גם, זה קיבוץ עם אוריינטציה מאוד חזקה לתעשייה. השילוב הזה של קרונוס איתם, עובד מצוין.

לינוי: כן?

אביב: כן.

לינוי: כמה זמן אתם שם כבר?

אביב: עובדים מעל לשנתיים. היוזמה התחילה, ההתקשרות איתם התחילה לפני כחמש שנים, ארבע שנים אולי.

לינוי: ואתה הגעת לזה, מאיפה?

אביב: אני הגעתי לפני שתיים וחצי, הגעתי מתחום החקלאות, הרקע שלי הוא בחקלאות, באופרציות חקלאיות, בייצור חקלאי. עסקתי בזה הרבה שנים,

לינוי: מה, מה גידלת?

אביב: גידלתי ירקות,

לינוי: איזה?

אביב: פלפלים, עגבניות, מלונים, אבטיחים, בצל,

לינוי: מה, בערבה?

אביב: בדיוק. בערבה, איפה שמגדלים עדיין בארץ.

לינוי: כן. כמעט מהמקומות היחידים. אז מה, אז אתה, מה שנקרא 'חקלאי פיקח', זאת אומרת, אתה לא רק יודע לזרוע, לשתול, אלא גם איך להפוך את זה למשהו סקיילבילי … יותר.

אביב: היום אני קצת יותר פיקח ממה שהייתי אז.

לינוי: כן?

אביב: התחום הזה הוא תחום חדש לגמרי, בעיניי זה לא כל כך חקלאות, זה יותר דומה להייטק מאשר, או לפארמה, מאשר לחקלאות.

לינוי: הו, בוא, בוא, בוא נתעכב על זה רגע, על האווירה הקשה הזאת.
אביב: קדימה, כן.

לינוי: למה זה לא חקלאות? בגלל שזה דורש סוג אחר של יידע? בגלל שזה פחות אינטואיטיבי?

אביב: לא. זה לא פחות אינטואיטיבי, אבל זה, הכול עטוף ברגולציה, והבטחת איכות מאוד חזקים. התנאי עבודה הם מאוד מדויקים, הלבוש הוא לבוש כמו בתוך מעבדה של ביגוד חד פעמי, שמחליפים כל הזמן, יש הפרדה בין אזורים, יש אוטומציה, בקרה,

לינוי: אבל זה לא הפלחה, כאילו, זה לא מה שגדלת עליו.

אביב: ממש לא, זה רחוק מזה מאוד.

לינוי: אוקי. אבל, מה כן משותף לחקלאות, עם זה?

אביב: צריך להבין את הצמח. צריך להגיב לצמח. הצמח הוא, הוא לא יודע מה אתה רוצה, או מה כתוב בתוכנית גידולים, הוא יודע כמה אור הוא ראה, כמה שמש, אם יש לו מזיקים, אין לו מזיקים. אם חסר לו מים, פתאום יש חמסין, לפעמים בסוף שבוע,

לינוי: אז אתה בעצם מתרגם לצמח את התנאים שבו הוא אמור לגדול?

אביב: אני לא מתרגם,

לינוי: אז מה?

אביב: אבל המתקן שומר על אקלים מבוקר לחלוטין, על תאורה קבועה, בשעות מסוימות, על לחות, טמפרטורה, הצללה קבועה,

לינוי: מתוך איזשהו רצון להגיע לתוצר סופי, שאנחנו יודעים לנבא אותו מראש. גם בכמות שלו, וגם באיכות שלו, זאת אומרת, כל המטרה של כל הסיפור הזה, היא להגיע למצב שבו אנחנו, אתה יודע, כמו כשאנחנו מייצרים אסלות, או ברזים, להגיע למצב שבו היה לנו תכנון, מה אנחנו רוצים, על איזה צרכים נצטרך לענות, יישום ותוצאות שכמה שיותר קרובות למה שתיכננו.

אביב: כן. המילה העברית היא: 'הדירות',

לינוי: הדירות.

אביב: אנחנו מחפשים מוצר הדיר, או עקבי,

לינוי: אוקי.

אביב: זאת אומרת, להגיע כל הזמן לאותו, אם מגדלים זן מסוים, להגיע כל הזמן לאותה רמה, לאותה איכות, לאותם מרכיבים בצמח.

לינוי: יש בזה משהו לא טבעי.

אביב: נכון. אבל אנחנו מתרבתים,

לינוי: אנחנו, עסקינן בט-, נכון, בדיוק. איך אפשר לתרבת את הטבע? הרי בסוף צמח, הוא צמח, הוא צמח. כמה שלא תנסה להנדס את העסק, יש לו את השיגעונות שלו.

אביב: נכון. אי אפשר לתרבת אותו ב-100%, ולכן מחזורי הגידול, בסופו של דבר, יש איזשהו שונות בין מחזור למחזור, קשור לעונות השנה, קשור לתנאי האקלים שהיו באותה תקופה שהוא גדל, אבל התנאים הסביבתיים שאנחנו מספקים לו, הם מבוקרים כמעט לחלוטין, מבחינת, כל הבחינות שאמרתי קודם, תאורה, טמפרטורה, לחות, הצללה, ועוד הרבה דברים אחרים. שולטים על זה. זה הכול. משתדלים לחזור כל הזמן על אותם תנאים. ואם הגענו למסקנה שהצמח הזה, צריך לשפר משהו בתנאים, בשביל לקבל יבול יותר טוב, או מרכיבים כימיים יותר גבוהים, אז עושים את זה,

לינוי: אוקי.

אביב: מתעדים, הכול כמובן מתועד כל הזמן, ויש עקיבות, ואתה יכול לעקוב לאחור, במידה והיה לך איזשהי תקלה, לעקוב לאחור, ולדעת איפה, מה גדל, איפה, ואם יש צורך, גם להשמיד את זה, אבל כמובן שזה נדיר ביותר.

לינוי: אוקי. אז בוא נעבור על התהליך. מאיפה מתחילים?

אביב: בקנדה.

לינוי: מה קורה שם?

אביב: מקבלים משלוח ב-Fedex מקנדה, קופסא, שבתוך הקופסא יש ייחורים, שזה בעצם, חתיכת ענף, ששלחת לנו החברה האם בקנדה, קרונוס גרופ, מהמתקן שלהם, זנים שהם רוצים שאנחנו, שאנחנו חברת בת שלהם, נגדל בארץ. כל חתיכת ענף כזאת, יושבת בתוך מבחנה, בתוך צמר זכוכית קטן, עם קצת לחות למטה, וסגורה בקופסא, שיש לה אפילו נורת לד למעלה.

לינוי: כל כמה זמן מקבלים כזה,

אביב: פעם אחת קיבלנו.

לינוי: רק פעם אחת קיבלתם.

אביב: פעם אחת קיבלנו, שלחו לנו את הזנים, ומהארגז הקטן הזה, שמאוד שמחנו שהוא הגיע, אחרי הרבה תיאומים לוגיסטיים, מול משרד החקלאות, משרד הבריאות, המכס, וכו', בתקופת טרום קורונה אומנם, אבל עדיין, אירוע מורכב, הגיעה קופסא קטנה, לוקחים אותה, ומהענפים הקטנים האלה, מייצרים עכשיו שתילים. צריך להשריש אותם,

לינוי: כן.

אביב: זה נקרא ריבוי. יש חדר מיוחד, שהוא עוד יותר רגיש, עוד יותר מבוקר, עם פחות אנשים שמותר להם להיכנס אליו,

לינוי: מעסיקים בו חקלאים, ביולוגיים, מהנדסים? מי? מי עושה את הפעולה הזאת?

אביב: לא, מי, מי העובדים? אז יש לנו צוות של ארבעה אגרונומים, כל אחד אחראי על תחום אחר. אחת אחראית על צוות אימהות, אחת אחראי על גידול ושלב הצימוח, אחד אחראי על הדברה ביולוגית וכימית, המעט שמותר, ועוד אחד שאחראי, שאחראית על החלק של ה-post harvest, על העיבוד לאחר קציר.

לינוי: אוקי.

אביב: אבל, כמובן, שלהם יש צוותים של עובדים. אז, אם מדברים על צוות הייחורים והאימהות, והצמחי האם, אז זה צוות שרובו מורכב מאימהות, שיש להן יותר רגישות, ויותר ידיים עדינות, ויכולת הבנה ועבודה עדינה, מוטוריקה עדינה,

לינוי: אימהות?

אביב: אימהות. אימהות לילדים, אני מתכוון.

לינוי: למה יש חשיבות לילדים פה?

אביב: לא, אין חשיבות לילדים, יש חשיבות לצוות שעובד שם.

לינוי: אוקי.
אביב: ואני אומר, מטבע הדברים,

לינוי: לא, אבל למה זה פרמטר?

אביב: הצוות הזה מורכב מאימהות, כי זה עבודה שהיא דורשת יותר מיומנות ולמידה והתמדה, והעובדים בצוות הזה, יש להם יותר ניסיון, יותר קשה להכשיר עובדת לצוות אימהות, מאשר עובדת לצוות החממה.

לינוי: אוקי.

אביב: אז זה סוג אחד של עובדים. יש לנו גם עובדים פנסיונרים, צוות פנסיונרים, וותיקים, אנחנו קוראים להם, שהם עוסקים בעבודת trimming, שזה הפרדת הפרחים מהגבעולים, והורדת העלים מהפרחים, בסוף תהליך הגידול. ויש לנו צוות של עובדי חממה, שזה מחיילים משוחררים, חלקם מהקיבוץ, חיילים, חיילות משוחררים, חבר'ה צעירים, שמתעניינים בקנאביס, אוהבים קנאביס, או חבר'ה שבאו לעשות עבודה מועדפת, ולהמשיך לדרום אמריקה כשאפשר יהיה.

לינוי: כן.

אביב: זהו.

לינוי: אז אוקי, אז זה הצוות, ואמרנו מתחילים השתילים, קיבלתם אותם, משרישים,

אביב: לקח שבועיים להשריש אותם. אחרי שבועיים, יש לנו, מה שהיה בקופסא במבחנות, עכשיו הפך לחבילה של שתילים. את השתילים האלה אנחנו שתלנו. חלק מהם השארנו לגדל, שיגדלו להיות צמחי אם, אחרי זה אני אסביר מה זה, וחלק שתלנו בחממה, לגדל אותם, לעשות מחזור גידול של קנאביס. לא מסחרי, אומנם, בהתחלה, כי זה מחזור קטן, אבל להתחיל לראות איך אנחנו, איך הצמחים האלה, שהגיעו מקנדה, הזנים שהגיעו מקנדה, איך הם מתמודדים עם המתקן שלנו, ועם האקלים הארץ הישראלי. ובאמת, היה להם קשה בהתחלה.

לינוי: כן? מה היה קשה?

אביב: חם. מה לעשות?

לינוי: תשמע, דווקא דיברו כל הזמן על האזור שלנו כאזור גידול קנאביס נורא טוב. כנראה לא לזנים קנדים.

אביב: יש תנאים טובים,

לינוי: כן.

אביב: תלוי למה, תלוי לאיזה זנים. אנחנו, בשביל להשתלב במערך העולמי של קורנוס גרופ, שיש להם אספקה עולמית, ומותג עולמי, וזנים שהם פיתחו אצלם, אנחנו גידלנו את הזנים שהם שלחו לנו. וגם בתוך הארץ יש שונות. אתה יכול לגדל באזורים גבוהים, עם פחות לחות, גן שמואל לא רחוק מהים,

לינוי: כן.

אביב: יש הרבה לחות, יחסית. אתה צריך לצנן, בצורה מסוימת, שלא תעלה לך את הלחות. אבל בסופו של דבר, מהשתילים האלה שייצרנו, חלק הכנסנו לחדר אימהות, ככה נקרא החדר. אימהות זה הצמחי אם, שמהם, מהרגע שהם גדלו לגודל מסוים, מהם, ועד היום, מלפני שנתיים ועד היום, מהם אנחנו מייצרים את השתילים שלנו, את המחזורים המסחריים שאנחנו מגדלים. הצמחי אם האלה מטופלים בתוך חדר אימהות, שהוא חדר מאוד מבוקר, עם תאורה, כמעט 24 שעות, על מנת שהצמח לא יפרח. הרי אם יהיה לו, אם ניתן לו חושך, הוא יעבור לשלב הפריחה. אנחנו לא רוצים שהצמחי אם יפרחו, זה בעצם הבנק הגנטי שלנו,

לינוי: כן.

אביב: מהם כל פעם, אנחנו יכולים לבוא אליהם, לגזור עוד ענפים,

לינוי: זה יהיה לנצח ככה, או שיש איזה שלב שבו האמא יוצאת לפנסיה?

אביב: יש שלב שהיא עשתה את שלה, ואז מחליפים אותה באמא יותר צעירה, שגם יוצרה מהבנות שלה, ומהנכדות שלה,

לינוי: אם יש רק אחת, עד שהחלפנו. כן.

אביב: פעם היו אחת, היום כבר יש הרבה.

לינוי: אוקי. אז, בכל התהליך הזה, אתה יודע, כשצמח חשוף לאוויר הפתוח, אז יש מזיקים, ויש טפילים, וצריך להגן עליו. פה העסק הוא מאוד מבוקר, ומקורה, מקורה הכול, נכון?

אביב: הכול מקורה. כן.

לינוי: הכול מקורה. איך מגיעים בכלל מזיקים, אם ככה, לצמח כזה?

אביב: קודם כל האיטום הוא לא הרמטי, זה לא חדר נקי המזיקים מחפשים את הצמחים, זה האוכל שלהם,

לינוי: והם מוצאים בסוף.

אביב: והם מוצאים את הסדק שנשאר בשביל להיכנס פנימה. אז קודם כל, אנחנו עובדים חזק על איטום המתקן נגד מזיקים, אבל יחד עם זה, יש,

לינוי: אתה אומר גם שצריך לדבר, אתה יודע עם מסיכות לצמחים, כדי שלא יברח לי מהפה איזה חיידק ש-,
אביב: אנחנו עובדים,

לינוי: יהרוס לי את הגידול?

אביב: אנחנו עובדים, עוד לפני הקורונה, בגלל זה היה לנו קל להתרגל, אנחנו עובדים עם ביגוד חד פעמי, כולל מסיכות פנים, כיסוי שיער,כיסוי נעליים,

לינוי: כדי שלא נזהם את השתילים?

אביב: כן. לא לזהם את השתילים. תראי, מדובר, אומנם בצמחים,

לינוי: אנחנו מגדלים ילדים פחות סטריליים.

אביב: מדובר על צמחים של קנאביס לשימוש רפואי.

לינוי: כן, ברור.

אביב: בסופו של דבר, אתה לא רוצה לקחת סיכונים, ואתה רוצה שהצמחים האלה יגיעו למשתמש, בצורה מה שיותר נקייה. בלי חיידקים ובלי מחלות. מטבע הדברים, אנשים שמשתמשים במה שאנחנו מגדלים, מערכת החיסון שלהם היא מוחלשת יותר.

לינוי: כן, ברור.

אביב: אנחנו רוצים לשמור עליהם.

לינוי: אוקי. לא, גם, אתה יודע, אתה גם לא רוצה שייהרס יבול, בכל זאת, יש עלויות לגידול הזה.

אביב: היבול לא ייהרס, אבל,

לינוי: יצא לך כבר?

אביב: יצא פעם אחת, כן. אבל, בסופו של מחזור גידול, או לאורך כל מחזור הגידול, וגם אחרי שאורזים, לפני שאורזים את זה, התוצרת עוברת, הפרחים האלה עוברים בדיקות מאוד קפדניות במעבדה, ואתה צריך לעמוד באיזשהי רמת ניקיון מסוימת.

לינוי: זהו, כן. עד כמה באמת הרגולטור מכביד?

אביב: מכביד.

לינוי: ברור היה לי שמהתקופה שלך בפלפלים ובעגבניות, הכבידו פחות, אבל,

אביב: שם הכבידו על דברים אחרים,

לינוי: אחרים, כן.

אביב: אבל פה, מאוד מכבידים.

לינוי: אז בוא, תעשה לי באמת את ההשוואה.

אביב: עולם אחר לגמרי, אין מה להשוות. פה, הכול מבוקר, מפוקח כל הזמן. כל הזמן נשלח לבדיקות, בדיקות מאוד מחמירות, הרגולציה מאוד מחמירה, מי האנשים שמותר לך להעסיק, אתה מאוד מוגבל. זהו, מחמיר. יש רגולציה, ויש מי שאוכף את הרגולציה, ויש הרבה QA מעורב לאורך התהליך הזה, לאורך כל מסלול הגידול, וגם אחרי, וזה בעצם מי שנותן את הטון, הרגולטור והאבטחת איכות. כי בסופו של דבר, אם לא תעמוד במה שצריך, הרי משרד הבריאות קבע, יחידה לקנאביס רפואי, קבעו קטגוריות מסוימות, שאתה צריך להיכנס לתוכם. אתה מגדל צמח עם מרכיבים מסוימים, המרכיבים האלה צריכים להיות במרווח מסוים. אם הגעת לשלב הקציר, והם לא במרווח הזה, אתה יכול לזרוק את זה לפח, אין מה לעשות עם זה.

לינוי: עכשיו, כש-,

אביב: היום אין לגליזציה בארץ,

לינוי: ברור.

אביב: אז, זה השמדה.

לינוי: כשאתה מגדל עגבנייה, או פלפל, ואתה רואה אותו, אתה יודע, אחרי שקטפת, אתה רואה את הצבע, אתה טועם, אתה רואה אם יצא, אם גדל כמו שצריך, הבשיל כמו שצריך, יש לך פרמטרים נורא, נורא ברורים, ממש, ככה בחושים שלנו, כדי לבדוק אם עשית עבודה טובה או לא. ובקנאביס?

אביב: בקנאביס, קודם כל הבדיקות מדברות. כי אם הגעת ל-THC, אם כיוונת לקטגוריה גבוהה של THC4, והגעת ל-TCH22, אז אתה מנצח. דבר שני, יש את הנראות של הפרח. ודבר שלישי, יש אנשים שמבינים בזה.

לינוי: וכשאתה מחזיק פרח,
אביב: כן.

לינוי: אתה מסתכל עליו בגאווה של מי שמחזיק פלפל ואומר: 'הנה האדום היפה הזה, זה אני עשיתי?'

אביב: כן, היום אני כבר יודע מה זה נחשב פרח טוב. כשבאתי, כמובן לא הכרתי, לא ידעתי מה זה נחשב, כל הפרחים נראו לי אותו דבר. היום אני יודע להבדיל בין הזנים, אני יודע מה זה נקרא פרח יפה, מלא, עם שערות בצבע המתאים, שנראה מצוין, ושגם הלקוחות יאהבו אותו.

לינוי: כן.

אביב: היום אני יותר מחובר לקהילה הזאת בכל מיני מקומות, יש לי, כותבים לי מטופלים: "יצא לכם טוב האינפיניטי", "יצא לכם זה טוב", "כל הכבוד על המחזור הזה",

לינוי: כן, אתה מתעניין באמת? איך אתה בודק את עצמך?

אביב: בוודאי, בוודאי. מה זאת אומרת? זה מה שאנחנו עושים, זה מה שאנחנו מגדלים, בוודאי שאני מתעניין איך התגובות בשוק, על המוצרים שלנו.

לינוי: בטח גם, מן הסתם, אתה צריך להתעסק עם הרבה מאוד חבר'ה שרוצים לעבוד בגידולים, כי הם רוצים את המעשר.

אביב: כן, אבל זה, החבר'ה האלה מסוננים על ידי יקר, יש היום המון אישורים, עד שאתה מתקבל לעבודה, היקר, היחידה לקנאביס רפואי, המשטרה, יש לנו ממונה על הביטחון בארגון, שהוא מראיין אותם, מסנן אותם, והוא יודע יפה מאוד לסנן מי שלא מתאים.

לינוי: כן?

אביב: לא כל אחד שרוצה מתקבל לעבודה. כן.

לינוי: אין לך איזה חשש שאולי מישהו ירצה קצת יותר מידי לטעום מהסחורה?

אביב: אין לי שום חשש, המקום מצולם מכל הכיוונים, מכל הזוויות, ונראה בכל המקומות שצריך, אז אני, לדעתי זה ממש לא, לא חשש.

לינוי: אוקי. תגיד, מה, לאן עוד אפשר לקחת את זה? זאת אומרת, אני מבינה שכל הזמן יש את המאמץ הזה לדייק, לדעת, 'הדרה', קראת לזה?
אביב: הדירות.

לינוי: הדירות, סליחה, להגיע לרמות הדירות מדויקות וגבוהות כמה שיותר. עד איפה? עד, כמה אנחנו רחוקים מלהפוך את זה לבול?
אביב: לתרופה אמיתית,

לינוי: כן.

אביב: שמיוצרת כמו מפעל תרופות. אני חושב שזה אף פעם לא יהיה לגמרי, כי בכל זאת יש קיץ וחורץ, ואפילו במתקן indoor, שיש לו, מתקן indoor מלא, שיש רק תאורה מלאכותית, שהוא מושך את האוויר שלו למערכות המיזוג מבחוץ, ולמרות שהאוויר הזה מטופל והכול, אם יש לך ימים עם יובש, ימים מאוד יבשים, זה עדיין, זה משפיע קצת. אז, indoor מלא אפילו, אני חושב שזה לא יהיה 100%, יש שונות מסוימת בין גידול לגידול, אבל, עיקר האתגר, בעיניי, הוא בניקיון של התוצר הסופי. בניקיון ובעמידה בדרישות של הרגולציה.

לינוי: ניקיון זה אומר נקי ממזיקים?

אביב: נקי, לא רק ממזיקים, הוא נקי מכל מיני חיידקים, אנטרובקטר ריאקציות, ויש לזה כל מיני שמות שאני לא זוכר את כולם, אבל אתה שולח את זה לבדיקות מעבדה והם, המון, המון, המון פרמטרים, ובכולם אתה צריך לקלוע בול, והבול הזה זה כמעט, קרוב לאפס. מאוד, מאוד קשיח, וזה לא, לא נראה שזה ישתפר, שיגידו: 'אוקי, מותר לכם יותר'. זהו, צריך לגדל את זה מאוד נקי.

לינוי: מה באמת האויב הכי גדול לטוהר הגזע?

אביב: איכות המים, זה דבר אחד, למרות שלא חושבים על זה בדרך כלל,

לינוי: כן?
אביב: כן. יש מים שיש בהם כל מיני פסודומונה, פסו- כל מיני חיידקים שבסופו של דבר מגיעים לצמח,

לינוי: אז מה, עם מה אתם משקים את ה-?

אביב: אז אצלנו המים מטופלים, ויש פילטרים מכל מיני סוגים, המים ממוחזרים, עוברים דרך הפילטרים, יש מערכת RO, שזה Reverse Osmosis,

לינוי: אתם עושים עוד טיהור, על מים מטוהרים שאתם מקבלים?

אביב: הכול. כן. מחלות, כל מיני מחלות עלים, ועובשים, זה גם סכנה שיש. זה נגזר מהתנאים הסביבתיים בתוך החממה, זה נגזר מהעונה. יש לנו אגרונום אחד שעושה עבודה מסורה מאוד בלהתמודד עם כל הדברים האלה, בעיקר, הכי קל, זה להתמודד עם המניעה. מרגע שדברים כאלה מתחילים זה כבר, אין לך הרבה מה לעשות, כי החומרים שמותר היום להשתמש בהם בטיפול נגד הדברים האלה, הם חומרים מאוד חלשים, וגם בהם מותר להשתמש רק בתחילת הגידול, עוד לפני שיש פרחים. יש המון, הרבה ימי המתנה, עד הקציר, מרגע שריססת פעם אחרונה, ורוב החומרים שמרססים זה חומרים טבעיים, שההשפעה שלהם חלשה. אז אתה יכול להתמודד על ידי זה שתרווח את הצמחים בצורה מסוימת, על ידי זה שתיתן להם תאורה, קרינה, בצורה מסוימת, שתפחית את המחלות, על ידי זה שהמצעים שבהם אתה שותל זה מצעים מנותקים, כמו מצעי קוקוס, יהיו חד פעמיים ויהיו נקיים כשאתה שותל בהם, על ידי טיפול בצמחים רק עם כפפות, על ידי הפרדה בין אזורים, שאתה עובר מאזור לאזור,

לינוי: וזה אף פעם לא יהיה הכי,

אביב: זה אף פעם לא יהיה 100%, תמיד יש מקום לשפר. אבל אני חושב שזה לא יהיה 100%, זה בכל זאת אורגניזם חי.

לינוי: אבל זה מתקרב לזה. זה מתקרב לזה.

אביב: כן.

לינוי: אוקי. יפה. אתה קצת גם מתגעגע לגידולים פחות מתוחכמים לפעמים?

אביב: לא.

לינוי: לא?

אביב: לא.

לינוי: בבית לא בא לך על איזה קקטוס שכולה נותנים לו חמש טיפות מים וסוגרים ענין וזה?

אביב: בבית אין לי אפילו עציץ.

לינוי: אפילו עציץ.

אביב: היה לי מספיק דברים באדמה מספיק שנים, עכשיו אין.

לינוי: יפה. תגיד, יצא לך, אמרת קודם, שמעניין אותך לראות את התוצאות, ולשמוע מהמטופלים מה הם חושבים. יצא לך לפגוש גם כאלה?

אביב: כן.

לינוי: כן?

אביב: יש לנו הרבה ביקורים, גם של רוקחים, שמספקים, שמוכרים את התוצרת בתי מרקחת, גם של מעצבי דעת קהל בענף הזה, ואתה פוגש אותם, ואתה שומע מהם תגובות, וזה מאוד חשוב, גם לי וגם לצוות, לדעת שמה שאנחנו עושים, חוץ מזה שזה העבודה שלנו, שמשלמים לנו עליה, יש אנשים שזה משנה להם את החיים. וזהו. יש זן מסוים אצלינו שכל הביקורים, מאז שהגיע הזן הזה, כל הביקורים רוצים לראות שזה באמת קיים בארץ, ולא רק קיים באגדות,

לינוי: איזה זן זה?

אביב: זן עם שם טוב. רפאל, קוראים לו, משהו שפותח בקנדה, בחברה האם, והוא נקרא על שם רפאל משולם, שהוא החוקר קנאביס המפורסםביותר,

לינוי: רפי, כן. כן.

אביב: וזהו, אנשים רוצים רק לראות, שזה באמת אמיתי.

לינוי: וואו, עד כדי כך.

אביב: כן, כי, עד כדי כך.

לינוי:

יפה. טוב, אביב זיו, אני רוצה להודות לך שסיפרת לנו על התהליך המרתק הזה. ועכשיו אנחנו נעבור לפינתנו, עצה קטנה לתחזוקה נכונה, שתגיש לנו דוקטור ויויאנה בראודה, המנכ"לית מערך האיכות של קורנוס ישראל.
ויויאנה: קור, או חום? כיצד לאחסן? הידעתם? חשיפת הקנאביס הרפואי לקרני UV, גורמת לשינוי המבנה הכימי של התפרחת, ולפגיעה באיכות החום. ועל כן, חשוב לשמור את תפרחות הקנאביס הרפואי במקום חשוך ויבש, בטמפרטורה נמוכה מ-25 מעלות. את שמן הקנאביס חשוב לשמור במקום חשוך ויבש אף הוא, כמו בארון, או במגירה, ובשום פנים, אין לשמור במקרר, או במקפיא. ולסיום, עוד טיפ חשוב. לכו להתייעץ. מניסיוננו אנחנו יודעים, שלמטופלים יש שאלות, אבל הם חוששים להתייעץ, או מתביישים לשאול. בכל שאלה, פנו לרופא או לרוקח, הם שם בשבילכם.

לינוי: תודה, ויויאנה. אז בפרק הזה למדנו שמרגע השתילה במתקן הגידול ועד לרגע הצריכה של המטופל יש תהליך מאוד ארוך, מאוד מוקפד, שכל המהות שלו זה לייצר ולספק את התצורה הקרובה ביותר למושלמת שיש, וכל זה כשבעצם את המקום המרכזי, תופס המטופל בתעשייה. תודה רבה שהאזנתם לזמן קנאביס. לפרקים נוספים, הצטרפו אלינו ב-spotify ובאפליציות ה-podcastים המוכרות. להתראות.

קריין: זמן קנאביס, זה הזמן לדבר על קנאביס רפואי, וכל מה שחשוב לדעת. בהנחיית לינוי בר גפן, ובשיתוף Peace Naturals. ה-podcast כולל תוכן מקצועי מגוון על היבטים שונים של עולם הקנאביס הרפואי. האמור ב-podcast הוא באחריותו הבלעדית של המומחה המרצה בלבד. לקורנוס אין כל חלק או מעורבות באמור ב-podcast, ו-/או אחראיות לגבי האמור בו. קורנוס אינה אחראית על התכנים ב-podcast, מקורותיהם, נכונותם, או שלמותם. על מנת לבדוק אם התכנים מתאימים לצרכיך האישיים, יש להיוועץ ברופא, ו-/או ברוקח למטרות שימוש, תופעות לוואי, ואינטראקציה עם תכשירים אחרים. ה-podcast אינו, ולא נועד להיות ייעוץ רפואי מכל סוג שהוא, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם רופא, ו-\או רוקח.