פודקאסט זמן קנאביס

זמן קנאביס – פרק 3: שיחה עם רוקח קנאביס רפואי.

בפרק הזה לינוי בר גפן משוחחת עם טל קירשהיימר, רוקח קנאביס וממובילי השינוי התודעתי בתפיסת הקנאביס כאמצעי טיפול בקרב מטופלים ובני משפחה. בפרק זה נענה על השאלה עד כמה חשוב תפקידו של רוקח הקנאביס, מי שמלווה ונפגש מדי חודש על המטופלים כדי לבדוק ואם צריך גם לשנות את הזנים, איזה בית מרקחת כדאי לכם לחפש את קיבלתם את הרישיון, וכמובן, מה חשוב לדעת ברגע שאתם מתחילים את התהליך?

תמלול הפרק

שלום לכם תודה שבחרתם להאזין לסדרת פודקאסטים שבה נדבר על היבטים שונים של עולם הקנאביס. בסדרה זו נשוחח עם מומחים שיספרו לנו על יכולות הטיפול של צמח הקנאביס הרפואי, על הגידול והאריזה, וכמובן על מה שהמטופלים זכאים לדעת, אבל לא תמיד יודעים היכן נמצא המידע. היום נדבר על הזנים השונים ועל הצורך של כל המטופלים לבחור את מה שמתאים להם אבל בואו נחזור רגע להתחלה. מטופלים שמקבלים רישיון רפואי לטיפול בקנאביס, מגיעים בנקודה זו אחרי הרבה מאוד תחנות מתסכלות בדרך – קופת חולים, מרפאות כאב.. הרבה פעמים הם מגיעים למעשה מיואשים וכואבים רובם לא מודעים שממש כאן מתחיל מסע של ניסוי וטעייה. לכל גוף, לכל מחלה ולכל תסמין יכולה לעזור תרכובת שונה לחלוטין, ולבחור את הזן המתאים עשוי להיות תהליך ממושך.

אז כמה זמן בכלל לוקח להתרגל עד שהם מרגישים שינוי? מתי הם מבינים שכדאי אולי לנסות תמהיל אחר? איזה תופעות לוואי עשויות להיות, ואיך מתמודדים איתן? מה הוא התפקיד המיוחד של רוקח קנאביס בכל התאמת הטיפול? זה הזמן לצרף את האורח שלי להיום, רוקח הקנאביס, הבעלים של בית מרקחת 'כנרת' בכפר סבא והאתר תרופארם, טל קירשהיימר שלום.

תודה לינוי, תודה רבה שהזמנתם אותי.

תודה רבה שהגעת. תגיד, מה בעצם ההבדל בין רוקח, לרוקח בתחום הקנאביס הרפואי? איזה סוג של הכשרה עוברים?

אז רוקח קנאביס הוא רוקח שסיים בהצלחה קורס רוקחות, ועוד 40 שעות הכשרה באוניברסיטה, בפיקוח של היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות.

אז מה בעצם לומדים בהכשרה הזו?

הכשרה מעניינת קורס נהדר, יש כאן אנשים שעושים אותה לא רק בשביל העניין. לומדים על קנאביס רפואי, רגולציה, על ההיסטוריה של קנאביס, לומדים על תהליכי קנאביס בגוף על אנדוקנבינואידים, החומרים טבעיים שגוף האדם מייצר שמדמים קנאביס. לומדים על בחירת זנים, לומדים על השפעות, ועל אינטראקציות עם תרופות אחרות קונטרה אינדיקציות למצבים רפואיים שבהם אסור קנאביס

מה הוביל אותך לתחום הזה?

אני מאוד אוהבת צמחי מרפא, במקרה את עבודת הגמר שלי ורוקחות לפני הרבה יותר מדי שנים עשיתי בבית ספר לרוקחות בהדסה עין כרם אצל פרופסור רפי משולם, סקירה היסטורית על קנאביס רפואי.

אבי הקנאביס הרפואי בישראל.

אבי הקנאביס הרפואי בעולם כן כן הוא גילה את ה – THC, אצלו במעבדה גילו את האנדוקנבינואידית הראשון. זו הייתה סקירה היסטורית, אני רק תואר ראשון ברוקחות וזה היה מאוד מעניין. אז התייחסו אליי קצת כמו עוף מוזר, כי 'מה תעשה עם זה?' והיום זה תחום חם, אני רוקח קנאביס. אז יש לי רקע נוסף עשיר יותר, בית המרקחת שלי הוא בית מרקחת שמתמחה בצמחי מרפא ועושה הכנות רוקחיות של צמחי מרפא הרבה הרבה שנים, ולכן באנו עם רקע מאוד מאוד טוב בהבנה של הקנאביס, בנוסף על הקורס של משרד הבריאות. אנחנו אוהבים צמחים, אנחנו אוהבים את היכולת לתת טיפול משלים והקלה בעזרת חומרים טבעיים יותר, ואני מאוד אוהב את המקום הזה שבו יש לי רגל אחת נעוצה ברפואה הקונבנציונאלית ויכולת לתת המלצות והדרכות עם צמחי מרפא ורפואה משלימה בצורה מאוזנת. שהמטופל יודע שזה לא רק רפואה קונבנציונלית עם חוסר הערכה לרפואה טבעית וזו לא רק רפואה טבעית בלי ביסוס מדעי.

עכשיו, אני מניחה שלמרות הקורסים והקריאה וכל הדברים האלה, בסוף חלק ניכר מהלימוד הוא דרך החולים, הוא דרך המטופלים, דרך השטח, נכון?

נכון מאוד, זה תחום מאוד מאוד חדש, גם בארץ וגם בעולם, וזה תחום מאוד מאוד דינמי נקודה מגיעים זנים חדשים, מגיעים בצורות מתן חדשות, יש פידבקים מהמטופלים בצורה יומיומית וזה חלק גדול מהסוג שלי. אני מתחיל את היום שלי בשיחות עם מטופלים, בשיחות עם מגדלים, כדי להבין אם יש התאמה בין מה שהמגדלים מצפים שיקרה עם התפרחת שלהם, לבין מה שהמטופלים מדווחים מהשטח. יש לפעמים הבדלים משמעותיים באותו זמן, באותה גנטיקה, אצל אותו מגדל מפעם לפעם מאצווה לאצווה, מגידול לגידול. הקשר עם המטופלים לקנאביס רפואי הוא יותר חשוב, יותר משמעותי מכל תחום אחר של רוקחות שעסקתי בו בעבר.

אז נגיד עכשיו מאזין לנו מטופל שקיבל ממש עכשיו רישיון לקנאביס רפואי, מה הדבר הראשון שחשוב שהוא ידע?

קודם כל אנחנו עושים שיחה מאוד מאוד ארוכה ואנחנו מסבירים לו את כל מה שצריך לדעת. אנחנו מזמינים אותו לשיחת ייעוץ ראשונית שיכולה לקחת 20 דקות עד חצי שעה בבית המרקחת, שאנחנו סוגרים את כל מה שצריך לדעת. אני בדרך כלל מחלק את השיחה הזאת לשני סוגים שונים של מטופלים. כאלה שניסו בעבר קנאביס, רפואי או לא רפואי, וכאלה שהקנאביס הוא חדש להם לגמרי ולפעמים גם יש להם רתיעה מעצם הרעיון להשתמש בקנאביס. אם נתייחס לסוג הזה של מטופלים שכנראה חולים במחלה מאוד מאוד קשה, הרבה פעמים סרטן לפעמים מחלות אחרות. צריך לדעת המון דברים שיקלו עליו את השימוש הראשוני. קודם כל מידע כללי ההבדל בין צורות מתן שונות של תפרחת, אידוי לעומת עישון, מה תופעות הלוואי.

יש הרבה מאוד אגדות בתחום הזה. המון דיסאינפורמציה ושמועות.

נכון המון, למשל ממכר או לא ממכר נקודה בוא נפרק את השאלה הזאת, מה זה ממכר? אין התמכרות פיזיולוגית לקנאביס. אם תפסיק בבת אחת קנאביס, אחרי שנים של צריכה גדולה מאוד, לא יהיה לך "קריז", הגוף לא יגיב בצורה קיצונית ,כולה להיות תלות נפשית, כמו יכולה להיות גם לשוקולד או לכל דבר, אבל התמכרות פיזיולוגית אין. אז כששואלים אותי אם זה ממכר, אני מסביר מה שהסברתי כרגע, וכבר יש רגיעה, אנשים נרגעים, מבינים שאם הם ירצו להפסיק לא תהיה להם בעיה להפסיק, במיוחד מטופלים חדשים. אחר כך מדברים על משך ההשפעה, במיוחד למטופלים חדשים. אני נותן תמיד דוגמה קיצונית, נניח שבטעות תשתה את כל הבקבוק בבת אחת בפעם הראשונה. אתרגיש נורא, יהיה לך שלשול, יהיו לך סיוטים, עברו כמה שעות וזה יחלוף. לא יקרה שום דבר, לא יגרם נזק משמעותי לטווח ארוך. מצד שני, מתחילים קנאביס לאט לאט ובזהירות בזהירות. כדי שתוכל להתרגל וללמוד להרגיש את התחושות, להבין את מה שעובר על הגוף שלך, ולהגיע על המינון הנכון שם מדוייק לך בדיוק.

זאת אומרת אתה, כרוקח מלווה, צריך לעמוד בקשר עם החולה בצורה הרבה יותר הדוקה מאשר לו היית רוקח שנדרש להביא לו מרשם לתרופה סטנדרטית רגילה, נכון? זאת אומרת זה משהו שמייצר יחסים הרבה יותר הדוקים.

מאוד הדוקים, ממש קהילה, יש לנו קשר בכל האמצעים שנוח למטופל להשתמש בהם. יש מטופלים שמתקשרים איתי אישית בוואטסאפ ברמה היומיומית בהתחלה, מסנג'ר, קבוצות פייסבוק, הגעה לבית מרקחת
. בבית המרקחת יש לנו חדר יעוץ שהוא צמוד לדלפק, שבה אפשר לשבת אחד על אחד, לשיחה אינטימית, ולשאול כל שאלה ולקבל תשובה עליה.

מה אתה מרגיש באמת שהאינטראקציה ההדוקה הזאת עם החולה מייצרת? זאת אומרת, אתה יודע יש את היבטים קליניים, אבל יש גם לכל מחלה גם היבטים רגשיים, והתחושה שלי היא כשעולים על הנתיב הזה של הקנאביס הרפואי, הליווי הצמוד הזה גם מייצר איזשהו מענה להיבטים הרגשיים.

נכון, אחת הדוגמאות למשל אתמול היה לי מטופל חולה סרטן בן 63, שהגיע עם אשתו. אותו יום הוא קיבל את המרשם, הוא היה קפוץ ודרוך, טייס קרב לשעבר. אחת השאלות שאני שואל זה מה אתה מצפה מה קנאביס? אני אוהב לשמוע מה מטופל לפני שאני אומר לו מה אני חושב שהקנאביס יצר, מה הוא מצפה? הוא אומר, קודם כל אני רוצה שזה לא ימסטל אותי.

מה הוא מגדיר כ"התמסטלות"?

בדיוק, זה מה שאני שואל אותו, מה זה ממסטל? כשהוא מתחיל לפרק את זה אני לאט לאט נותן לו להבין שזה בסדר להנות מקנאביס. אני נפגש הרבה בשאלה הזאת ובדרישה הזאת, שזה לא ימסטל אותי. אני אומר לו 'אתה סובל, קיבלת בשורת איוב, אתה בתקופה קשה,חרב עליך עולמך, קיבלת את הכלי. הכלי הזה הוא לא בדיוק תרופה, הוא לא בדיוק צמח קמומיל, הוא צמח מרפא, עולם חדש הוא רפואי, אבל הוא גם חברתי, הוא גם רגשי. הוא יכול לתת לך הרבה מאוד הקלה, הרבה מאוד נינוחות, אם תקבל אותו בצורה קצת יותר חפצה.' ואז כשאנחנו מתחילים לדבר, אנחנו שואלים יש לך בעיות של תיאבון? יש לך בעיות של שינה? יש לך בעיות של כאב? והוא אומר לי כאב כן, שינה כן, תיאבון לא, להפך. אני רוצה להרזות דווקא. הוא בשלב טוב שחס וחלילה הוא לא רזה מידי וזה מדאיג אותו.

אני חושבת שהרתיעה הזו מהתמסטלות, אתה יודע, בסופו של דבר אלו אנשים שהמחלה גורמת להם לתחושה של אובדן שליטה. אובדן שליטה על הגוף, אובדן שליטה על כל כך הרבה דברים כי מחלה זה הרי לא רק 'אירוע רפואי', זה אירוע שיש לו השלכות על כל תחום בחיים. כשמדובר במחלות קשות, בטח במחלות כרוניות. ותחושת אובדן השליטה הזו, שהיא גם אולי תחושה של אובדן של הזהות, של מי אני בתוך הדבר הזה, עכשיו באים ואומרים להם בוא קח משהו שעלול, מבחינתם לפחות, להוסיף על תחושת אובדן השליטה, כי הרי מה זה התמסטלות מבחינתם? אני לא אני, אני לא שולט על עצמי. איך נותנים מענה באמת החשש הזה מאובדן שליטה?

זה חשש מאוד מאוד גדול, והדרך הנכונה לתת לו מענה זה לתאר לו מה הולך לקרות ולכמה זמן זה הולך לקרות ולהסביר את התהליך. קודם כל התחושה של אובדן שליטה היא חזקה, אם בכלל, לא אצל כולם רק בפעמים הראשונות. עוד לא חווית את זה, ויש את אותו חשש, במיוחד אצל מבוגרים, שיקרה לי משהו שהוא בלתי הפיך. בגלל זה אני מתחיל עם הדוגמה המאוד קיצונית שאני לא ממליץ עליה, שגם אם תיקח מינון יתר, זה יחלוף. לא יקרה כלום. אחרי כמה שעות, אחרי כמה ימים, אתה תחזור לעצמך בלי שום בעיה. יש דיסאינפורמציה, אנשים חושבים שהם מה שעלול לקרות מסמים קשים יותר עלול לקרות גם מקנאביס. אין תופעות לוואי לטווח ארוך. אחר כך אני מסביר שיש שני דברים משמעותיים שקורים כשאנחנו נוטלים קנאביס בפעם הראשונה. הדבר הראשון הוא אובדן זמני של תחושת הזמן. אתה לא בטוח אם עברו חמש דקות או חמש שעות, והתשובה היא עברו חמש דקות. אז כשאתה לא בטוח, תדע שעברו חמש דקות ועוד מעט זה יחלוף, הכל בסדר. הדבר השני זה קצת תחושת אובדן המציאות. אני אומר, תנסו להנות מזה. תדעו שזה הולך לקרות ותנסו להנות מזה. איך מתכוננים לזה, איך נהנים מזה? אתה מראש מתכנן את הפעמים הראשונות שהם יהיו בסביבה מאוד נעימה, בסביבה שיש לך הרבה זמן לחוות את החוויה של נטילת קנאביס בפעם הראשונה.

מעין ניסוי מבוקר בעצם.

אישית אני נותן קצת את העניין של תרבות הקנאביס, ושזה בסדר ליהנות מהקנאביס, יותר מניסוי מבוקר. להיות עם בן או בת הזוג שלך, שנעים לך להיות איתם, בלי הילדים אם הם נודניקים, לא שעתיים לפני שצריך ללכת לארוחת ערב.

להפך.. אם הם נודניקים הרבה יותר קל לסבול אותם עם קנאביס.

בהמשך, בהמשך..

כן.

בהמשך.. אבל לא חצי שעה שעה לפני שצריך ללכת לארוחת ערב אצל חמותך. כן בוקר שלם של סוף שבוע, שים מוזיקה נעימה, וכך טיפה אחת אם זה שמן, קח שתי שאיפות ותכבה את הג'וינט, קח שתי שאיפות מהמאדה ותראה מה עובר עליך.

אגב, באמת צורת הנטילה יש לה השפעה על הנכונות ליטול? למשל, כשאני מדברת על מבוגרים, על הגיל השלישי, אז נגיד אנשים כמו אמא שלי, היא בחיים לא תסכים לקחת בצורה של סיגריה את הקנאביס, כי זה מתקשר אצלה לסמים. אבל לעומת זאת, שאמרתי לה שמן, אז זה פתאום לגיטימי. אז הקשר בין צורת הנטילה על הנכונות ליטול הוא באמת הדוק?

הקשר הזה הוא הדוק, במיוחד בהתחלה, ובאמת אצל הרבה אנשים מבוגרים יש יותר נכונות לקחת טיפות, מה שנקרא שמן. כרגע אין עדיין בארץ כמוסות אני מקווה שבעתיד יהיו צורות מתן כאלו נוספות וחבל. יש שני הבדלים מאוד מאוד גדולים בין שמן למיצוי לבין תפרחת. שמן מתחיל להשפיע הרבה יותר לאט, בין 45 דקות לשעה, שעה וחצי, עד שהוא מתחיל להשפיע, והוא משפיע על יותר שעות 4-5 שעות. ברגע שאני מציע אידוי, אז אנשים כמו אמא שלך, שהם נרתעים מג'וינט, פתאום אומרים 'או! יש דרך טיפה יותר מדיקלית לצרוך את הקנאביס'. זה הרבה יותר קל להתנסות בפעמים הראשונות. זה משפיע תוך דקה, שתיים, ואתה יכול לקחת מעט וזה עובר מהר מאוד. זה יכול לעבור אחרי חצי שעה, שעה, לקחת שאיפה אחת או שתיים ואז הכל עבר. לכן, למרות החשש של אנשים מהצורה של ג׳וינט, אני אישית מאמין שבפעמים הראשונות עדיף להתחיל באידוי. לא תמיד יש לי את האופציה הזאת. אחד הדברים שהם מאוד מעניינים במרשמי קנאביס או בהוראת הרופא לקנאביס, היא שיש הרבה מאוד אופציות למטופל ולרוקח לבחור מהמרשם, מה שלא קיים בתרופות כימיות. לפעמים את מגיעה לבית המרקחת והרוקח אומר לך זה לא גם אוגמנטין, זה אמוקסי של טבע, אבל זה בדיוק בדיוק אותה תרופה. לפעמים את משתכנעת לפעמים לא, אבל זה באמת בעיניי אותה תרופה. בקנאביס יכולים להיות עשרות צורות מתן, עשרות זנים, שהם בהחלט לא אותו דבר. הם דומים בחוזק מקסימלי מסוים יש להם משך השפעה שונה, אתה יכול על מרשם של תפרחת לבחור או שמן או תפרחת. פה יש המון המון מקום לבחירה מושכלת, במיוחד בפעם הראשונה, של מה מתאים למטופל.

אז איך באמת אתה מבצע ההתאמה זאת? מה מבחינתך הפרמטרים שמשפיעים?

קודם כל אני מסביר לו שהוא זה שמחליט. אנחנו עושים את השיחה ארוכה זו שבה אני מייעץ ומייעץ ואנחנו בסוף בוחרים ביחד, אבל ההחלטה שלו. יש מטופלים שהיא התייעצו עם הדודה עם החותן, עם הרופא, עם פייסבוק. יש המון קבוצות פייסבוק. יש מטופלים שנעולים על עצמם. אני לא מכריח, אני נותן את הדעה שלי, זו תפיסת העולם שלי בכלל לטיפול תרופתי ולייעוץ, אני מסביר מה שאני חושב ואתה מטופל אתה יודע מספיק טוב כמה אתה סומך עליי, כמה אתה סומך על פייסבוק ומה ההחלטה שלך. אז קודם כל אני צריך לעבוד עם מה שיש לי, עם המרשם. האם המרשם הוא באופן קיצוני לפי דעתי לא מתאים למה שהמטופל צריך אצל מטופל חדש למשל, וזה קורה,במקרה כזה אני מחזיר אותו לרופא. אני כותב המלצה לרופא במקרים שהמטופל מאוד חושש מהתמסטלות וצריך בעיקר שיכוך כאב, אין לו בעיות של שינה אין לו בעיות של מצב רוח והוא קיבל מרשם של t20 c4 ש – THC זה חומר פסיכואקטיבי ו – CBD זה חומר, שבשילוב עם קנבינואידים אחרים, משפיע על כאב. אז מה שהוא קיבל זה לא מה שהוא צריך. זה קורה גם במרשמים של רופאים, במקרים נדירים בתרופות, זה קורה קצת יותר במרשמים לקנאביס. אני פשוט אומר לו תחזור לרופא ותשנה את המרשם.

עד כמה זה פשוט אגב? עד כמה התקשורת בין הרוקחים לרופאים היא טובה מהניסיון האישי שלך?

היא מאוד תלויה ברופא ומאוד תלויה ברוקח. אז בפעמים הראשונות, היו רופאים מסוימים שטרקו לי את הטלפון בפרצוף והיו רופאים אחרים שאמרו לי תודה רבה שהסבת את תשומת ליבנו, ולאט לאט, כשנוצר לי שם, אצל הרופאים, שהם ידעו שאני ממליץ מהלב ומהידע ולא מהכספת או מהכיס, אז נוצרה אינטראקציה מצויינת. היום יש רופאים שאני כותב להם בוואטסאפ שאני ממליץ בפעם הבאה לנסות שינוי כזה או אחר ולמחרת אצל המטופל כבר יש מרשם חדש עם השינוי הקטן שעשינו. באופן כללי, עד לפני כשנה היה מאוד קשה להשיג מרשם קנאביס גם עם עמדת בקריטריונים.

נכון, זה היה לוקח שבועות, אי אפשר היה להשיג את היק"ר והם היו מפוצלים. תתקשר לפה תפקסס לשם.. סיפור. אבל זה מאוד השתפר.

מאוד מאוד השתפר. יש יותר רופאים שהם היום רופאים רושמים, הם לא מחכים לתגובה של היק"ר, אלה בעצמם מוציאים מהמחשב שלהם את המרשם. וגם היק"ר עצמו הוא מאוד מאוד רספונסיבי בשנה שאני רוקח קנאביס, לבעיות של מטופלים, לבעיות של בתי מרקחת, אני נמצא בקבוצת וואטסאפ עם מטפלי היק"ר, אנשי התמיכה הטכנית של היק"ר, וכל בעיה מחשובית שיש לי נפתרת בשניה אחת. ממש רביזיה של החודשים האחרונים.

כן אני גם התרשמתי שנעשה כאן שינוי. אתה יודע, דיברנו קודם על עכבות ועל החששות שיש למטופלים לפני הנטילה הראשונה. עם הזמן, בגלל שכמות בעלי הרישיונות מאוד גדלה, וגדל גם הגיוון, הגיוון הסוציו-אקונומי הדמוגרפי בגילאים, בסוגים. נולדו כל מיני תהיות מעניינות שאולי קודם בהתחלה לא היו, כשהקהל היה יותר הומוגני. למשל, הייתה לי לקוחה, כמי שמסייעת לחולים, לקוחה עם בעיה נוירולוגית מסוימת, אישה דתייה בשנות ה-70 לחייה. היא התלבטה מה היא עושה בשבת עם הוופורייזר. היא יכולה להפעיל, או שהיא לא יכולה להפעיל? גם היה לה חשש נורא גדול, איך ללכת לבית כנסת עם המאדה. איך היא תסביר את זה לאנשים, מה היא בעצם עושה בתוך קהילה כל כך שמרנית. אני מניחה שגם אתה נתקל יותר ויותר בבעיות מגוונות שכאלה שבאות עם גיוון האוכלוסיה. ספר לנו עוד קצת על הסוגים השונים של עכבות כאלה.

מסקרן אותי מה היה הפתרון. יש את הביטוי ביהדות עשה לך רב והיא מצאה רב.

בגיל השלישי יש את החששות האלה מצד אחד אבל מצד שני יש גם איזושהי הבנה של 'אז מה אם מה יגידו..'. אנחנו מצאנו בסוף הסדר. מצאנו לה וופורייזר קטן, היא לא תטען אותו בשבת, תטען בימי חול. כשהיא הולכת לבית הכנסת זה בכיס הג'קט, היא יוצאת החוצה שואפת, חוזרת.

בעיניי אידוי היא השיטה הטובה ביותר מבחינה בריאותית אלא אם זה בעיות שינה לאורך זמן ואז יש יתרון לשמן. יש המון בעיות כאלה. הגיע אליי אבא לילד אוטיסט.

ילדים זו נקודה מאוד רגישה בתחום הזה.

נכון, ההורים היו נגד, והילד מאוד מאוד רצה ילד בן 16, גיל ההתבגרות. הייתה לי שיחה מאוד מאוד ארוכה עם האבא הרופא רשם t10 והורדנו ל – t5, זו הורדה שאני יכול לעשות בהתייעצות עם המטופל, הוא מחליט. אמרתי לו תנסה, טיפה אחת שלושה שבועות, רק טיפה אחת, לא יותר מזה. הוא ניסה טיפה אחת וחזר אליי עם דמעות בעיניים, הרבה יותר נוח לילד, הרבה יותר נוח לי לתקשר עם הילד. בשביל זה הלכתי ללמוד רוקחות, זה הרגעים המרגשים של המקצוע שלנו. מה תפקידו של הרוקח? תפקידו של הרוקח זה להנגיש את הטיפול התרופתי והיום גם הטיפול הצמחי למטופל. ברגע שאתה מסביר את הטיפול, ברגע שאתה מפיג חששות, ברגע שאתה מתאר תופעות לוואי שעומדות לקרות הרבה יותר קל המטופל.

אז בוא רגע ספר לי איזה שיקולים צריכים להיות לחולה בבחירה של הרוקח בבית המרקחת?

קודם כל שיהיה מגוון גדול של קנאביס, שאפשר לבחור ביחד.

תסביר לי את המושג 'גדול'.

לנו יש 108 מוצרים שונים היום בבית המרקחת, מחר זה יכול להיות 98 עד 110. שיהיה בכל קטגוריה t20, t15, c15, C20 לפחות שתיים שלוש אופציות בכל קטגוריה. יש רביזיה נהדרת בשמנים, שמנים של אינדיקה וסאטיבה. יש שמנים שמיועדים לנשים. אחד הדברים שמדברים ברפואה קונבנציונאלית כבר שנים היא הבעיה של התאמה לנשים.

כן אנחנו נעסוק בזה בפרק מיוחד שמיועד בדיוק לנושא לא פודקאסט.

נושא מרתק, אני אשמח להאזין. יש בקנאביס רפואה מותאמת נשים עוד לפני הרפואה הקונבנציונלית. שלרוקח יהיה את הידע והסובלנות, יש רוקחי קנאביס מעולים בקהילה שמקדישים את הזמן לכל מטופל מה לקחת פעם שעברה האם זה היה לך טוב ואם זה לא היה לך טוב, מה מתאים לך לפעם הבאה? יש כאלה שיש להם עומס בבתי המרקחת ואין להם את הזמן. אז תמצא לך רוקח, תמצא מישהו שאתה יכול לחזור אליו שוב ושוב באותו בית מרקחת, שאתה יכול לתקשר איתו. אצלנו יש משלוחים עד הבית, אז ברגע שדיברת איתי בטלפון אתה מקבל את מה שאתה צריך. אלה דברים מאוד חשובים.

למי לא להקשיב? אני אגדיר את אחרת. מאחר ומדובר בתחום חדש, וגם בתחום שאנשים מאוד נהנים לדסקס אותו, אז מה לעשות, יש גם הרבה מאוד מידע בעייתי שאנשים מציפים בקבוצות בפייסבוק ובפורומים שונים. אז איך אני אדע לסנן?

אז בואי נדבר על קבוצות פייסבוק. יש מושג ברפואה שנקרא דוקטור גוגל, פה זה יותר דוקטור פייסבוק. זה בסדר להתייעץ בקבוצות פייסבוק, וקבוצות פייסבוק עשו חלק גדול מהתהליך לשיפור המצב של המטופלים. אני הצטרפתי שתי אג'נדות שקבוצות פייסבוק הובילו. אחת מהן היא הנחות יותר גדולות למטופלים, שאני גאה להיות חלק מהמובילים בה, ושל החזרות של מוצרים פגומים. אני לפני כמה חודשים הצהרתי בפייסבוק שמטופל שיש עובש או הרבה עלים וזרדים בתוך השקית, אני אעשה את המלחמה שלו מול חברת הקנאביס על מנת שהוא יזוכה ויקבל שקית אחרת. עד אז זה היה מערב פרוע, חלק מהחברות מסכימות, חלק לא מסכימות. אני אמרתי, אני מוכר לך את המוצר. כשאני קונה טלפון אני לא אוהב ששולחים אותי לסמסונג, מי שקניתי ממנו את הטלפון, הוא מטפל בך. זה קרה בזכות קבוצות הפייסבוק ובזכות רוקחים שעבדו איתם יחד.

אז זה היתרון שבקבוצות, אבל החיסרון הוא שהרבה פעמים המידע לא נכון.

בקבוצות פייסבוק יש שני סוגים של דיסאינפורמציה. יש מגיבים 'מטעם', זה קורה בקבוצות פייסבוק וזו בעיה. מצד שני יש נטייה לחפש את הכי חזק. זו לא המטרה של קנאביס רפואי. מי שצריך את הכי חזק, ייקח את הכי חזק. אבל החיבור הזה שיש בקבוצות פייסבוק בין הכי חזק להכי טוב, זו הסחה שאתה צריך להבין שלא ליפול בה שאתה קורא אותה. מי שצריך את הכי חזק הוא כבר בדרך כלל מומחה הכי גדול כדי להבין לבד, מי שמתחיל, תקרא מה כתוב, תקשיב גם לרוקח, תקשיב למטופל במצבך, זה גם דבר מאוד מעניין בקבוצות פייסבוק, חיובי מאוד. אני סובל מקרון, האם יש פה עוד אנשים שסובלים מקרון ואיזה זנים סובלים מהם? זה הרבה יותר חשוב מלדעת איזה זן הוא הכי חזק או הכי יפה. מי שחשוב לו שהפרח יהיה יפה, זה חשוב לו וזה בסדר וזה לגיטימי. אבל מי שחשוב לו לקבל כמות גדולה של CBD לאורך זמן, כי זה יכול כנראה להקל על קרון, אז שישאל את השאלה הרלוונטית ויקבל את התשובות הרלוונטיות.

אם אני נותן את המוצר אז אני רוצה להיות האחראי למה שאני נותן, אז אתה גם הולך לבדוק את הגידולים עצמם?

בהחלט, בהחלט. אני מגיע ביום החופשי שלי למגדלים. אם זה גידולים ישראליים אני יושב עם היבואנים, אני מקשיב, אני לומד, מה גנטיקת המקור. בארץ יש המון שמות מפוצצים, אבל אוקיי, מה עומד מאחורי זה? אם זה כל העניין של אינדיקה וסאטיבה, היום כולם גם וגם, כמו עם ישראל, אין אף אחד שהוא רק אינדיקה או רק סאטיבה. יש זנים שרשום עליהם סאטיבה והם מאוד מרגיעים, מאוד מרדימים, למרות שבהתחלה יש קצת זרמים של סאטיבה, אני חושב שהם מתאימים בעיקר לשעות הערב ואחר הצהריים. יש זנים שכתוב עליהם אינדיקה, והם יוצרים חרדות, למרות שזה אמור לקרות בסאטיבה אם זה קורה. מטופלת וותיקה שצורכת כמויות גדולות של זנים חזקים לקחה זן אינדיקה ואמרה לי שיש לה חרדות. אז אני חוזר למקורות של הזן ורואה שיש לו באמת 30 אחוז, פחות או יותר, של סאטיבה, והוא לא מתאים לה. פעם הבאה נבחר זן אחר.

לסיכום, בוא נסתכל דווקא קדימה. 2030, לא עוד הרבה מאוד שנים, אבל בתחום שבו כל יום יש משהו חדש אז יכול לעבור הרבה מאוד. תאר לי איך אתה רואה את המצב בעוד תשע שנים, עשור?

תחום הקנאביס מאוד מתקדם. מדינת ישראל מובילה אותו בגאון, ואני חושב שיהיה יותר ידע, יותר זנים ספציפיים, יותר קל להשיג את הרישיון ואת הזנים שלך. החזון שלי הוא שרופא צריך לרשום את המינון המקסימלי למטופל ואת החוזק המקסימלי של THC ומטופל יכול, בהתייעצות עם רופא ועם הרוקח, לבחור מתוך זה מה שמתאים לו לאותה תקופה. אין סיבה שיהיה רשום לך t20/c4 ואתה צריך שקית של t3/c15, תחכה לרופא. מקסימום כמות ומקסימום THC וזהו.

טל קירשהיימר, תודה רבה לך.

לינוי בר גפן, היה לי נעים מאוד. תודה רבה.

ועכשיו נעבור לפינתו, עצה קטנה לתחזוקה נכונה, שמגישה לנו מדי פרק ד"ר ויויאנה בראודה, סמנכ"לית מערך האיכות של קרונוס ישראל.

לקנאביס יש תאריך תפוגה, גם לקנאביס הרפואי שלכם יש תאריך תפוגה. כדי להבטיח שימוש איכותי, חשוב לאחסן את התפרחות ואת הגליליות באריזה מקורית, כזו המיועדת לשמור היטב על איכות הקנאביס. תאריך התפוגה רשום על האריזה המקורית, ועל כן, אל תעבירו את הקנאביס לצנצנת מאולתרת ביתית, שכן מעבר לנושאים השונים של אטימות לאיכות האריזה, כך לא תדעו מה תוקף הקנאביס שהרשותכם, דבר העלול להשפיע על אפקטיביות הטיפול. ולסיום עוד טיפ חשוב. לכו להתייעץ! מניסיוננו, אנחנו יודעים למטופלים יש שאלות, אבל הם חוששים להתייעץ ומתביישים לשאול. בכל שאלה פנו לרופא או לרוקח. הם שם בשבילכם.

תודה לויויאנה. ניתן להאזין לכל הפרקים ב – Spotify ובאפליקציות הפודקאסטים האחרות.

מעניין? שמחים לשמוע. עולם הקנאביס הרפואי נמצא בתנופה אדירה, ואנחנו כאן כדי לתת לך מידע חדש ומעניין על ייצור קנאביס רפואי בסטנדרט קנדי.
אפשר להירשם לניוזלטר של פיסנטורלס ולקבל את המידע ישירות אליך >>