פודקאסט זמן קנאביס

קנאביס רפואי בגיל השלישי

בשנים האחרונות נרשמת עליה משמעותית במספר המטופלים בקנאביס רפואי בקרב בני ה-65 ומעלה, כשיותר רישיונות לשימוש בקנאביס מונפקים בישראל עבור מטופלים מקבוצת גיל זו. הקנאביס הרפואי מספק מענה רחב לשלל בעיות רפואיות ותסמינים הנלווים לאוכלוסייה המבוגרת ורבים מהם מעידים שהוא מיטיב עמם. בפרק זה, לינוי בר-גפן משוחחת עם פרופ' רפי קרסו, פרופ' למדעי המוח ומערכת העצבים...
06.07.22
פרופסור רפי קרסו

תמלול הפרק

בשנים האחרונות יותר רישיונות לשימוש בקנאביס מונפקים בישראל עבור אוכלוסיית הגיל השלישי. בפרק הזה נתמקד בשיח על טיפול בקנאביס רפואי באוכלוסיית הגיל השלישי: במה שונה הטיפול בקנאביס בציבור המבוגר מבכלל האוכלוסייה? על מה חשוב להקפיד במהלך הטיפול וממה כדאי להיזהר? על כל אלו נשוחח עם פרופסור רפי קרסו, פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר אילן מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב בדימוס, במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה

תמלול הפרק

זמן קנאביס – זה הזמן לדבר על קנאביס רפואי וכל מה שחשוב לדעת. בהנחיית לינוי בר גפן ובשיתוף פיס נטוראלס.

שלום לכם ותודה שבחרתם להאזין לפודקאסט שבו אנחנו מדברים על היבטים שונים של עולם הקנאביס. בזמן קנאביס אנחנו משוחחים מומחים, הם מספרים לנו על יכולות הטיפול. אנחנו מדברים על חשיבות הגידול, חשיבות האריזה, והכי חשוב, על מה שהמטופלים זכאים לדעת ולא תמיד יודעים היכן נמצא המידע או חלילה, מקבלים מידע משובש. בפרק הזה אנחנו רוצים להתמקד בשימוש בקנאביס רפואי בגיל השלישי. בשנים האחרונות נרשמת עלייה משמעותית במספר המטופלים בקנאביס רפואי, גם באוכלוסייה המבוגרת. עוד ועוד רישיונות לשימוש בקנאביס מונפקים בישראל עבור מטופלים שחצו זה מכבר את העשור השביעי לחייהם. בני ה-65 ומעלה הם היום פלח מרכזי כי הקנאביס מספק מענה רחב לבעיות רפואיות רבות שנלוות לאוכלוסייה הזאת. אז במה שונה הטיפול בקנאביס בציבור המבוגר מבכלל האוכלוסייה? על מה חשוב להקפיד במהלך הטיפול וממה כדאי להיזהר? על כל אלו אנחנו רוצים לשוחח עם פרופסור רפי קרסו, פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר אילן מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב בדימוס, במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה ועכשיו איתנו באולפן. שלום פרופסור קרסו.
שלום וברכה. שלום.

הגיל השלישי הוא גיל שבו אנחנו רואים מחלות זקנה שמתחילות להופיע, הרבה מחלות נוירולוגיות. אנחנו גם רואים ירידה חושית, ירידה קוגניטיבית.
בכל התפקודים, רואים פחות טוב, שומעים פחות טוב מעכלים פחות טוב, מערכת החיסון יותר חלשה. הכל יותר לאט.

וכמובן, גם כתוצאה מזה ומשינויים נוספים ביכולות שלנו אנחנו גם רואים יותר מחלות, ממש. את הפרקינסון, את הדמנציה, את האירועים המוחיים. וכו' וכו'. גם כמובן מחלות כאב. האם זה אומר שזו האוכלוסייה שיכולה ליהנות מקנאביס רפואי?
איך אמר פעם פרס? כן ולא. אנשים חושבים שקנאביס זו תרופת פלא. לוקחים קנאביס וכולם באים כן תרשום לי קנאביס. קנאביס יכול לעזור לי. אז עוד פעם, קנאביס אני מגדיר אותו כמו אש. אם יודעים איך לקחת אותו, והאינדיקציה נכונה, הוא יכול לעזור. אם לא יודעים בדיוק איך לקחת אותו וההדרכה היא לא מדויקת, וזאת פה אחת הבעיות, ולוקחים אותו לא נכון או לוקחים אותו באינדיקציה לא נכונה, או תיכף אדבר על בעיות נוספות שקיימות, אז הוא רק עושה לא טוב. חלק גדול מהאנשים בגיל השלישי שנוטלים קנאביס, אחרי שקיבלו את הרישיון מפסיקים להשתמש בו. לא מפסיקים לקחת אותו מבית המרקחת. אבל מפסיקים להשתמש בו ומעבירים אותו: הנכדים באים לבקר את הסבא והסבתא לעיתים מאוד מאוד קרובות.

בוא הנכדים הם אלה שהנפיקו להם את הרישיון.
כן. עכשיו צריך לקחת בחשבון שיש אינדיקציות ויש קונטרה-אינדיקציות. קודם כל אין הרבה מחקרים, שתואמים אחד לשני. יש הרבה מאוד מחקרים, אבל ישנה בעיתיות במחקרים. כי קשה מאוד להשוות זקן אחד לזקן שני, מבוגר אחד למבוגר שני בגלל המחלות ובגלל התרופות שהוא לוקח מצד אחד. מצד שני, הבעיה היא שכשאני מדבר על קנאביס אני מדבר באופן כללי. אבל הקנאביס זה צמח שיש בו, למעלה מ-150 קנאביודים, חומרים שהם שונים לגמרי. לא זו שהם שונים לגמרי, השניים העיקריים שכולנו מכירים אותם ה- THC וה- CBD אותם כולם מכירים. אבל כל השאר יש להם תפקיד מאוד מאוד חשוב באינטראקציה ביניהם. וזה שונה מצמח לצמח. ויש פה פחות מחקר. עכשיו אם אני נותן לאדם למשל כמות קבועה של THC ו-CBD נגיד T10 ו- C10 שזה בדרך כלל מה שמתחילים, כן? של חברה אחת עם קנאיבוידים מסוימים הוא יקבל T10 ו- C10 עם קנאיבוידים אחרים ההשפעה תהיה שונה. אז מגיע אדם לבית המרקחת אומר זה עוזר לי מקבל כמות שנייה או פעם שנייה וזה לא עוזר לי.

לפעמים זה גם עושה אפקט שלילי ממש
בדיוק. נכון, לפעמים עושה אפקט שלילי. עכשיו, ישנם שני זנים או שני זנים גנטיים שונים. הסאטיבה והאינדיקה. הסאטיבה הוא זה שנותן יותר מרץ, יותר אנרגיה.

אבל אפילו מחלוקת על זה. האם באמת הפילוח הזה סאטיבה עושה ככה אינדיקה עושה ככה? האם זה באמת נכון?
זה תלוי בפריון זה תלוי באפקט של הפריון או באפקט של כל הקנאיבוידים האחרים. אבל הקלאסי הוא שהסאטיבה נותן יותר מרץ, יותר אנרגיה, יותר יצירתיות והאינדיקה יותר מרגיע, יותר משבית. אז בפרנציף היינו הסאטיבה נותנים בבוקר ואת האינדיקה נותנים בלילה. עכשיו יש גם הבדל עם האדם המבוגר הוא פעיל, הוא הולך לעבודה, הוא צריך להיות צלול או אם האדם הוא סיעודי ששוכב במיטה או על כיסא גלגלים.

שזה תמיד הדהים אותי. אני נתקלת המון פעמים ברופאים שכשאני מדברת איתך נגיד על לקוחות שלי שהם חלק מהם בגיל השלישי ואנחנו מדברים על סיעודיים ואפילו סיעודיים מורכבים, ברור שהם לא הולכים לשום מקום עכשיו. הם לא הולכים לנהוג. הם לא הולכים לעבודה, הם לא הולכים לשום מקום. ואני באה ואני אומרת חבר'ה, אולי קנאביס יעזור פה? ואומרים לי אבל איך הוא יוכל לתפקד? אני אומרת חבר'ה: הוא לא בא לנהל את העולם, הוא בא להעביר את היום. בואו נקל על היום. ועדיין אתה רואה איזשהו יסוד של בהלה ממש מהמחשבה שיהיה לנו סלח לי על הביטוי, קשיש מסטול. למה?
עכשיו לפעמים זה טוב שיהיה קשיש מסטול כי אם האדם בדמנציה ובאי-שקט.

עדיף שיהיה מסטול.
אני רוצה שיהיה מסטול. עכשיו חוץ מהדברים האלה, ל- THC ול-CBD יש תכונות אחרות. בואי נגיד כל הקנאיבוידים.

מעודד אותו לאכול, קצת פחות … יאכל גם אוכל רגיל.
כל הקאניביודים בלי יוצא מן הכלל הם פסיכו אקטיביים אבל זה עניין של מינון ושל כמות. ה-CBD מקובל שהוא כמעט ולא פסיכו אקטיבי וה-THC הוא כן הפסיכו אקטיבי. עכשיו, אנחנו רוצים לפעמים את האפקט המשולב, כי אם אני נותן לבן אדם רק CBD או רק THC האפקט לא יהיה אותו דבר. האפקט לא יהיה טוב. ה- THC הוא החלק שנותן את סוטול נותן את ה- HIGH
נותן את ההרגעה מצד אחד. מוריד את הכאב בכאבים כרוניים. ה- CBD הוא זה שיותר מרגיע, יותר משקיט, יותר מרדים, יותר אנטי דלקתי. יש לו אגב גם אפקט כנראה ניורופרטוקטיבי הוא מגן על תאי המוח. אז יש לו יתרון.

אם אתה מעשן או בטיפות או מה שזה לא יהיה זה מעורבב, אתה גם עלול לדפוק להם את הזיכרון לטווח קצר? בגלל ה-THC.
בדיוק. עכשיו מסתבר שגם קצת יותר מטווח קצר. כי הקאניביודים הם ליפופילים הם נמסים בשומן. ואז הם לפעמים מצטברים בגוף ומשתחררים יותר לאט. עכשיו אתה נותן לאדם טיפות ואתה לא מדריך אותו בדיוק בגיל מבוגר, אז הוא לוקח שתי טיפות והרופא אמר לו אם זה לא משפיע תיקח עוד טיפה. עכשיו יש הבדל בין אם הוא לוקח בעישון או לוקח בטיפות, עישון מתחיל להשפיע אחרי רבע שעה, 20 דקות. משפיע לרבע שעה, חצי שעה, גג שעה. טיפות מתחילות להשפיע אחרי שעתיים, או שלוש. תלוי מה אכלת, תיכף נדבר. אבל משפיעות ל-3, 4 שעות. אז הוא לוקח שתי טיפות ואחרי כמה זמן עוברת שעה והוא לא מרגיש יותר טוב. אז הוא לוקח עוד שתי טיפות ואחרי עוד חצי שעה הוא לוקח עוד שתי טיפות ופתאום הוא נכנס למצב שהוא בדלוזיה, שהוא מבולבל. שהוא בהזיות. כי כל הכמות המצטברת מתחילה להשפיע בבת אחת. אז פה ההדרכה המדויקת היא מאוד מאוד חשובה.

אבל העניין, מה זה הדרכה מדויקת?
צריך רופא או אחות מיומנת שתהיה איתו בטלפון עד שהוא מגיע ללימוד.

אבל אפילו בזה יש חילוקי דעות. אבל אפילו בתחום של מה לעשות? התוכן עצמו הוא שנוי במחלוקת.
נכון, אז הבעיה היא שזה לא תרופה בטוחה. זאת תרופה שאין עליה הרבה ניסיונות ואין הרבה ניסיון. עכשיו אני יכול לתת את אותה התרופה, זה לא כמו כדור שאני יודע אני נותן 100 מיליגרם של אספירין הוא ישפיע כך וכך על התאים או אני נותן 100 מיליגרם של אסיבל הוא ישפיע כך וכך. על חולה אחד הוא יכול להשפיע יותר. על חולה אחד הוא יכול להשפיע פחות. התגובה האינדיבידואלית היא מאוד שונה מאדם לאדם. זאת ועוד. זה תלוי אם אתה לוקח את זה בטיפות, בעבר עד לפני ממש, לאחרונה, חשבנו שהספיגה של הטיפות היא דרך הריריות שמתחת ללשון. זה לא. מסתבר שלא. מסתבר לפי בדיקות שבדקו את הרמות בדם לאחרי שנתנו שכנראה הספיגה היא לא ממש מתחת ללשון. אולי משם הספיגה היא קטנה והבליעה של השמן ואז הספיגה היא דרך דרכי העיכול, לכן הרמה בדם עולה.

אז כל אלה שהנחו חבר'ה תשימו מתחת ללשון אין סיבה? אפשר לבולע רגיל?
יכול להיות שחלק גם נספג. אבל הרוב נספג קרוב לוודאי לפי הבדיקות האחרונות, רואים שהעלייה בדם היא אחרי 3 שעות. עכשיו תלוי אם אתה על קיבה מלאה, או על קיבה ריקה.

אם אתה על קיבה ריקה, במה מלאה הקיבה?
בדיוק אם זה עם שומנים או לא עם שומנים. עם אוכל שומני או עם אוכל מימי, או תלוי מה שאכלת.

תפתח רגע סוגריים, תגיד מה לגבי האוכל?
אוכל שומני פחות טוב. אוכל שומני וכבד הוא יגרום להשפעה יותר איטית של קנבינואידים. עכשיו ישנם כל כך הרבה משתנים, החוכמה היא גם לעלות את הכמות, אנחנו אומרים שטיפול בקנאביס בעיקר אצל מבוגרים צריכים לעשות כמו שעושים אסדו. איך עושים הדרום אמריקאים אסדו? שמים אותו על אש נמוכה להרבה זמן. טיפול במינון נכון של קנאביס צריך להיות בכמות קטנה, ולאט. SLOW AND LOW. כמות קטנה לאט לו 3, 4, 5, ימים בכמות קטנה ולהעלות בעוד טיפה, 3, 4, 5, ימים ולעלות בעוד טיפה. ואנשים מנסים לדלג על הקטעים האלה. ומגיעים לתופעות לוואי.

כי באמת דווקא, שמתי לב בגיל השלישי שאנחנו בדרך כלל הרי מאמינים שלאנשים בגיל הזה יש הרבה יותר סבלנות.
פחות. הם קצרי רוח יותר. הם נוטים לכעוס יותר.

הם גם תשושים ומתוסכלים כבר.
עכשיו צריך לקחת בחשבון, שבגיל השלישי, יש תופעות לוואי לקנאביס, זה לא יעזור. יש תופעות לוואי. לא תופעות לוואי שמתים מהם. לא תופעות לוואי שצריכים להגיע לאשפוז.

בוא נדבר עליהם.
זה גורם קודם כל להפרעות בדרכי העיכול. בעיקר בטיפות. הפרעות של בחילות, הפרעות של הקאות.

של בחילות?
בחילות.

אבל יש לנו חולי סרטן בגיל השלישי שאנחנו נותנים להם קנאביס כדי שיהיה להם תיאבון.
אז נותנים להם אבל גם משהו נגד בחילות כי יש להם זה. אבל להרבה אנשים זה עושה כאבי בטן ובחילות. זה מעלה לחץ דם. זה מוריד את מערכת החיסון שמערכת החיסון של הרבה בן כה וכה ירודה.

זה מוריד את מערכת החיסון?
מוריד את מערכת החיסון. כן. כן. זה גורם לפעמים אם לוקחים בנטילה כרונית, יש עבודה שזה מפריע להפרעות בנשימה. זה פוגע בקואורדינציה. עכשיו אדם מבוגר שבין כה וכה הקואורדינציה שלו לא טובה, צריכים מאוד להיזהר. לכן צריכים לעלות את המינונים לאט, לאט ולבדוק אותו ולראות איך הוא מגיב. כדי שלא יפול, יש בכל זאת אנשים מבוגרים יש להם נטייה ליפול ולשבור רגל.

זה נורא מתסכל מה שאתה אומר. כי בעצם השילוב של אדם בשלב בחיים שבו סבלנותו קצרה, מערכת שלא תמיד יש לה את האנרגיות ואת הכוח לתמוך בהחדרה איטית ומאוד מחושבת של סוג הטיפול הזה. יחד עם ספקנות של הסביבה לפעמים שיכולה לדכדך מאוד. זה כמעט נדון לכישלון כמו שאתה מציג את זה.
תראי, צריכים לקחת בחשבון את הצדדים הטובים והצדדים הלא טובים. הרבה אנשים במחקר שנעשה בארצות הברית מצא שכשבדקו בדיור מוגן אצל אנשים שקיבלו קנאביס לכאב כרוני, 60 אחוז מהם טענו שלכאב זה לא עזר. אבל, 75 אחוז אמרו שזה שיפר להם את ההרגשה הכללית. כלומר, הם הרגישו יותר טוב. הם היו יותר פעילים, הם נהנו יותר מהחיים, אבל הכאב היה אותו דבר. עכשיו כאב זה לא דבר שהוא בר מדידה. כי בכאב יש לו את התחום בכל דבר של גוף ונפש. אז ברגע שאדם יותר רגוע, אם את לוקחת אדם רגיל, אם את לוקחת כאב, אם הייתי יכול למדוד כאב, הייתי אומר שיש לי כאב בעוצמה של 5. אם אדם מדוכא, במצב רוח לא טוב, הוא ירגיש אותו כ-8. אם הוא רגוע, אם הוא שקט, הוא ירגיש אותו כ-2. כלומר, החוכמה היא לדעת שזה שזה לא עזר לכאב, אבל החולה מרגיש יותר טוב, הרי זה מה שאנחנו רוצים.

מגיעים אליך הרבה אנשים בגיל השלישי. ואז אתה מציע להם אני מניחה לא לכולם, למי שזה רלוונטי. תאר לי, הרי אתה כבר בתוך התחום הזה ומכיר את הקנאביס ומטפל בקנאביס משנת 70 זה כבר 50 ומשהו שנה.
המחקר הראשון בארץ שנעשה על אפילפסיה בקנאביס אני עשיתי. זה הייתה עבודת המסאטר שלי בפיסכו-פרמקולוגיה. בשנות ה-70 קיבלנו אז את החומר מפרופסור משולם.

אז אני אומרת בגלל שאתה כבר משנות ה-70 בסיפור,
עם הפסקה אני חייב להגיד
כן, כי רק בשנות ה-90 באמת התחילו כבר בישראל באמת לייצר רישיונות. לאורך השנים, הגישה של בני הגיל השלישי, של המטופלים עצמם.
השתפרה.

כן? משמעותית?
חד משמעית. אנשים יותר פתוחים. אנשים אפילו פונים ומבקשים. עכשיו צריך לקחת בחשבון ש-

מכל המגזרים?
מכל המגזרים. החל מחרדים ואנשים חילוניים ואנשים משכבות סוציו אקונומיות גבוהות או נמוכות הם כולם מבררים אם זה יעזור או לא? עכשיו לפעמים אני יכול להגיד כן. לפעמים אני יכול להגיד לא. לפעמים אני גם יכול להגיד לנסות. עכשיו צריך לקחת בחשבון, שיש אינטראקציה יחסי גומלין, בין קנאביס לבין תרופות וככל שאנשים יותר מבוגרים הם לוקחים יותר תרופות. ויש תרופות שזה מגביר את הפעילות שלהם, למשל SSRI תרופות נגד חרדה ודיכאון, שהרבה מאוד אנשים לוקחים, פרוזאק, ציפרלקס, רוקסט, כל הדברים האלה, יכולות עם קנאביס בשימוש מסוים יכולות להביא אותם למצב של מאניה, עם זה אנשים בדיכאון. שהם מקבלים SSRI. כן? יש תרופות שיכולות להביא לאי-ספיקת לב. כלומר חשוב מאוד לבדוק, ואני לא זוכר, ואף אחד לא זוכר את כל התרופות וכל האינטראקציות, אבל אפשר למצוא את זה.

אתה חייב לעשות ניפוק תרופות ולהסתכל עליו ולראות שבאמת זה לא מתנגש עם מה שהפציינט לוקח.
בדיוק. מצד שני, כשאת לוקחת חולה מגיע חולה עם פרקינסון, ואת משחררת לו את השרירים ואת מורידה לו את הכאב, כי חלק גדול מחולי פרקינסון, התלונות שלהם מתחילות אפילו תלונות ראשונות של פרקינסון עוד לפני שהאבחנה ישנה, זה כאבי גב. בגלל כיווץ של שרירים בגלל ספאזם של שרירים. נוקשות שרירים יותר נכון. אז כשיש להם את הנוקשות שרירים יש להם הפרעות בתיאבון. יש להם הפרעות בשינה. יש להם נוקשות שרירים, הפרעות בקואורדינציה. אז לחלק מהסימפטומים, קנאביס יכול לעזור. דמנציה : אז יש פה דברים כפולים יש מחקר שנעשה בארץ לאחרונה הוא עוד לא פורסם שהראה תוצאות טובות מאוד לחולי דמנציה.

מה זה אומר תוצאות טובות לחולי דמנציה?
אין לי את התוצאות כי הן עוד לא פורסמו.

לא אבל מה זה עושה? מה האפקט?
שהחולים כאילו תפקוד המוח שלהם שופר.

קצת בעייתי להניח.
בסדר, אבל בכל זאת, מי שעשה אותו, עשה את זה רופא ואני מניח, באמונה טובה שהמחקר נעשה נכון והוגן מבחינת התכנון מחקר. שהתוצאות היו טובות גם מבחינת הרגעה של המטופל. גם מבחינת הדמנציה. מצד שני, לפעמים עם ה-THC אנשים יכולים להיות מבולבלים יותר.

עכשיו אנחנו יודעים שלאנשים מבוגרים בכלל, ולחולי דמנציה בפרט יש הפרעות קשב וריכוז. הפרעות קשב זה חלק מהזקנה. קנאביס מחמיר את הפרעות הקשב והריכוז. הרבה מאוד אנשים בגיל השלישי נוהגים. קנאביס יכול להפריע לנהיגה. הוא פוגע בשיפוט המרחק, הוא פוגע בשיפוט כישור הזמן. כמה זמן? הוא פוגע ברפלקסים. הוא מעט את הרפלקסים. עכשיו אין לי אפשרות, אם אני לוקח אלכוהול, אני עוצר אדם עם אלכוהול אני בודק לו בדיקת דם אני יודע כמה אלכוהול יש לו בדם. בקנאביס זה יותר קשה. באלכוהול יש לי ינשוף. אני יודע בדיוק על המקום, השוטר יכול לדעת: יש לו עודף או חוסר. בקנאביס אני לא יכול לדעת אם יש לו עודף או חוסר. קנאביס אם אתה לוקח ואתה בודק לחולה בדיקת שתן אתה יכול למצוא את הקנאביס בשתן גם אחרי 3 שבועות. אם זה אדם שמקבל קנאביס באופן קבוע, אתה יכול למצוא את הבדיקה בשתן גם אחרי 6-8

וזה יפליל אותו אם חס וחלילה הוא ייתפס. אני רוצה לקראת סיום לשאול אותך על בעיה מאוד שכיחה. נגעת בזה ככה קודם, בעיה מאוד שכיחה בגיל השלישי. בעיות שינה, בין אם זה אצל חולי פרקינסון זה מאוד נפוץ, לא רק. זה היכולת של קנאביס לעזור בזה או לשבש את זה? כי ראיתי לכאן ולכאן.
נכון. ברוב המקרים RICH CBD כלומר משהו שיש בו כמות זעירה של THC של הסטימולנט הפסיכו אקטיבי וכמות יפה של CBD זה מרגיע. זה מרדים זה נותן לאנשים לישון. ואנחנו יודעים שברוב מדינות אירופה וברוב מדינות ארה"ב אפשר לקנות CBD over the counter יש חנויות.

כמו שאתה קונה כדורי שינה over the counter היום גם.
לא רק זה. יש לך קיוסקים עם סוכריות, עם מסטיקים עם עוגות של CBD. מאחר ו-CBD הוא לא חומר ממש פסיכו אקטיבי, הכמות החומר הפסיכו-אקטיבית בו היא מינימאלית כמו HEMP כמו בקנבוס. קנבוס זה לא קנאביס, כן? אבל זה צמח שגם כן היו עושים ממנו בעבר חבלים ויש לו CBD אני חושב שעם זה היה חופשי, זה היה יכול לעזור להרבה מאוד אנשים והרבה מאוד אנשים מבוגרים הלכו לישון יותר טוב.

ולצרוך פחות תרופות שינה שהשפעה שלהן היא מאוד לא נעימה לאורך זמן.
כי תרופות שינה ותרופות הרגעה ביחד עם קנאביס עושות פוטנצטציה. כלומר מגבירות את האפקט. וגורמות לתופעות לוואי הרבה יותר גדולות, כלומר אני מחזיר את השאלה לשאלה: זה מאוד מאוד אינדיבידואלי. מאוד מאוד תלוי באדם המבוגר. מאוד מאוד תלוי במשמעת שלו מאוד מאוד תלוי במינון. מאוד מאוד תלוי אם זן מסוים של חברה מסוימת בשם מסוים טוב לו שינסה לקבל בדיוק את אותו זן של אותה חברה עם אותו שם. אם זה טוב לו. ואם לא, לנסות לחפש ולקחת בחשבון שכדי להגיע לאפקט טיפולי טוב, צריך לחכות 6 חודשים. לפחות 6 חודשים. לפעמים מצליחים אחרי 3 חודשים. לפעמים אחרי חודשיים.

לא להתרגש מזה אם זה לא מיוצב אחרי 6 חודשים.
לא להתרגש מזה אם זה לא הולך. בדיוק.

אוקי, פרופסור קרסו תודה רבה. גם על סימני הקריאה, גם על סימני השאלה. ועכשיו אנחנו עוברים לפינתנו מידע מועיל למטופל המתחיל שתגיש לנו רוני כץ עמיחי, סמנכ"לית שיווק ומכירות של קרונוס ישראל.
מידע מועיל למטופל המתחיל והפעם: איך כדאי לאחסן קנאביס רפואי? מטופלים רבים שואלים איך כדאי לאחסן קנאביס רפואי? את הקנאביס הרפואי מומלץ לשמור בצנצנות קשיחות ואטומות. אריזות כאלו יישמרו על הקנאביס הרפואי מפני לחות, כניסת אוויר, ופגיעת קרני UV. לא כדאי לאחסן את הקנאביס הרפואי במקרר או במקפיא. קירור והקפאה יפגעו בטריכמות ובקנאביודים. הדבר נכון גם בנוגע לתפרחות קנאביס רפואי וגם בנוגע לשמן קנאביס רפואי. הסיבה לכך היא שהקפאת קנאביס גורמת לכמות המים הרבים יחסית שנמצאים בטרכימות להתרחב. ההתרחבות הזו גורמת לבלטות השרף של הטרכימות להתנפץ. מה שיוצר גושי קרח שפוגעים בקנאביס הרפואי. הפגיעה היא איטית והדרגתית. ככל שזמן ההקפאה ארוך, כך הפגיעה גדולה יותר. ולסיום, עוד טיפ חשוב. לכו להתייעץ. מניסיוננו אנחנו יודעים שלמטופלים יש שאלות. אבל הם חוששים להתייעץ ומתביישים לשאול. בכל שאלה פנו לרופא או לרוקח. הם שם בשבילכם.

תודה רוני. בפרק הזה דיברנו על הטיפול בקנאביס רפואי באוכלוסיית הגיל השלישי. שינוי הגישה של כלל הציבור בנוגע ליכולות ולסגולות של הקנאביס לא פוסח גם על הקשישים יותר ויותר מהם נכנסים למעגל המטופלים, אבל חשוב לזכור שעם העלייה בגיל, עולה גם המורכבות הטיפולית. רבים מהמטופלים מעידים שהקנאביס הרפואי הטיב איתם והקל עליהם במגוון מחלות ותסמינים שנלווים לקבוצת הגיל הזו. אבל, כאמור, יש גם מקרים שלא. תודה רבה, שהאזנתם לזמן קנאביס. לפרקים נוספים הצטרפו אלינו בספוטיפיי ובאפליקציות הפודקסטים המוכרות. להתראות.

הצהרה משפטית
תוכן אתר זה נועד למטרות מידע בלבד, לא מהווה תחליף לייעוץ רפואי, לאבחנה או לטיפול מקצועי ואינו מחליף אותם. הנתונים באתר אינם תוצאות של מחקרים ו/או ניסויים, ואין להשתמש בהם לכל מטרה שהיא.
לתמיכה ויצירת קשר
הצהרה משפטית
תוכן אתר זה נועד למטרות מידע בלבד, לא מהווה תחליף לייעוץ רפואי, לאבחנה או לטיפול מקצועי ואינו מחליף אותם. הנתונים באתר אינם תוצאות של מחקרים ו/או ניסויים, ואין להשתמש בהם לכל מטרה שהיא.
לתמיכה ויצירת קשר