פודקאסט זמן קנאביס

שלום לכם ותודה שבחרתם להאזין לפודקאסט שבו נדבר על היבטים שונים של עולם הקנאביס. בזמן קנאביס נשוחח עם מומחים שמספרים לנו על יכולות הטיפול של זני הצמח השונים, על חשיבות הגידול והאריזה וכמובן על כל מה שהמטופלים זכאים לדעת אבל לא תמיד יודעים היכן נמצא המידע הזה. בפרק הזה אנחנו רוצים להתמקד במיתוסים על קנאביס. קשה לעלות על הדעת איזשהו נושא שזכה ליותר סיפורים וסטיגמות ומיתוסים שונים מקנאביס. ההיכרות האנושית עם הצמח אולי התחילה לפני אלפי שנים אבל המחקר בתחום עדיין בחיתוליו, מה שמשאיר סימני שאלה רבים שלא אחת משולבים עם דעות קדומות והנחות שגויות. אם זה בנוגע להיסטוריה של הצמח, לאופני הצריכה, להרכב החומרים הפעילים, לזנים השונים, ליעילות הטיפול. דוקטור יהושוע שוקי אבירם, מנהל המחקרים הקליניים בסאיקי מצטרף אלינו היום כדי לעשות סדר בדברים ולעזור לנו להבין מה מהמיתוסים שאנחנו מכירים נכון, ומה לא?

תמלול הפרק

שלום דוקטור אבירם
שלום לינוי.

קודם כל בוא ננסה להבין למה בכלל יש כל כך הרבה סטיגמות, מיתוסים, אמונות מופרכות לגבי קנאביס? מה המקור של זה?
קודם כל מישהו המציא אותן. אני מניח שהיה לו איזשהו אינטרס להמציא את המיתוסים האלה, כמו שהיה היציאה של הקנאביס מהרגולציה האמריקאית, אז היה שם כל מיני מיתוסים למה קנאביס גורם לנשים לבנות להתאהב בגברים שחורים למשל. זה מיתוס. אין לזה תימוכין. ובהמשך פשוט בגלל שלא עשו מחקרים אז אנשים החליטו דברים על דעת עצמם.

ואתה חושב שבאמת כמו שאמרתי בהתחלה זה הנושא שיש עליו הכי הרבה אמונות מופרכות?
אני לא יודע. אנשים יש להם נטייה להאמין בדברים מופרכים רבים. פשוט הנושא הזה בגלל שהוא בתוך ההייפ, אנחנו שמים לב להרבה מאוד דברים. כלומר, לקנאביס כקנאביס שהוא אותו הצמח יש מעל 20 שמות שמדברים על אותו הצמח באופן כללי.

אבל לשמות האלה יש מטען?
לכל אחד יש מטען לשם שלו. אם ילד אומר לחבר שלו ליד ההורים בוא נלך לפגוש את מרי ג'יין, אז ההורים לא יודעים על מה הוא מדבר. ובפועל הוא מדבר על קנאביס. אז כל אחד אני מניח שיש לו את הסיבה שלו.

אתה זוכר את כל ה-20 שמות?
לצערי חלק גדול מאוד.

יאללה זרוק.
בופ. ג'וינט. צ'ינגלה. יש עוד כמה. לא עולה לי.

קאנביס, וויד.
קנאביס, וויד. נכון.

לא מרי ג'יין פשוט לא הכרתי אז זה נחמד.
יש אפילו ז'ורנל בארצות הברית שנקרא מרי ג'יין שהוא על קנאביס.

עכשיו אם אנחנו מנסים ככה לאפיין את המיתוסים האלה, רובם מתעסקים באיזשהו תחום מסוים, נגיד בהשפעות או באופן הצריכה? אם היית צריך ככה לנסות לפלח אותם?
אני חושב שכל אחד הוא מיתוס בפני עצמו מקטגוריה משל עצמו אם אנחנו יכולים לדבר על המיתוס אולי המובהק ביותר והכי מוכר זה המיתוס של ההבדלים בין סטיבה לאינדיקה שאני במשך כל חיי כחוקר קנאביס ניסיתי להבין האם זה באמת קיים? כלומר, אם המטופלים אומרים את זה האם אנחנו באמת יודעים שסאטיבה מעורר ואינדיקה מרדים? אפילו בספר הירוק בנוהל 106 של משרד הבריאות בישראל יש טבלה שמראה מה ההשפעות של סאטיבה ומה ההשפעות של אינדיקה, כלומר זה בא ממקור ממשלתי, ידוע שאתה אמור לסמוך עליו שהרופאים עובדים לפיו. אפילו הרופאים כשהם רושמים בישראל סוג קנאביס הם רושמים מה אחוזי ה-THC מה אחוזי ה-CBD אבל הם גם חייבים להגיד סאטיבה או אינדיקה אבל בסופו של דבר אין לנו שום ידע על הדבר הזה. גם אותה הטבלה בספר הירוק אין לה שום רפרנס. אין שום מקור ידע שאומר את הדבר הזה והראה את זה.

זאת אומרת זה יכול להיות נכון כמו שזה יכול להיות מופרך לגמרי?
נכון. אני מסכים.

מה דעתך?
קודם כל דעתי מבוססת על מחקר. היה מחקר ממש לאחרונה שבדק הרבה זנים שנכתב על האריזה שלהם סאטיבה והרבה זנים שנכתב על האריזה שלהם אינדיקה ומצא שאין הבדל גנטי ביניהם. כלומר, בסופו של דבר זה אותו הדבר.

יכול להיות שגם דיווחים באמת של אנשים משתמשים שטוענים להבדל קצת נשענים על הרצון שלהם להאמין שיש הבדל? שיש פה איזה אפקט פלסיבו?
אז הרבה בקנאביס הוא מבוסס case study דיווח מקרה. אני לקחתי שמן ריק סימפסון נרפאתי מסרטן העור אז אני אומר ששמן ריק סימפסון מרפא סרטן העור.

למרות שזה קשר נסיבתי?
נסיבתי ויחידני ויכול להיות שלאותו בן אדם זה היה נכון אבל בשביל להוכיח טענה שכזו שמשפיעה כל כך באופן רחב על כל כך הרבה אנשים, אז אי אפשר לבוא ולהגיד על פי בן אדם אחד. אם נחזור לעניין של הסאטיבה והאינדיקה אני עשיתי מעקבים כבר על אלפי מטופלים. חלק מהמטופלים אומרים שסאטיבה מעורר אותם וחלק מרדים אותם. חלק אינדיקה מעורר אותם,חלק מרדים אותם. אבל בסופו של דבר מה שעושה את ההשפעה עלינו כבני אדם, אם אנחנו מדברים מבחינה פרמקולוגית זה חומרים פעילים שנכנסים לנו לדם ונקשרים לרצפטורים קולטנים בגוף שלנו. הגוף שלנו לא יודע אם זה סאטיבה או אינדיקה שנכנס לגוף שלנו הוא יודע חומרים שנקשרים לרצפטור. אז חלק מהמטופלים זה ישפיע עליהם ככה וחלק ככה. כנראה בגלל החומרים הפעילים. אותו המחקר שאני ציינת גם בדק האם יש הבדל בחומרים הפעילים. אז קודם כל, בריכוזי הקנבינואידים אין הבדל בכלל בין סאטיבה ואינדיקה אז כבר ירדנו מהעניין שאולי לסאטיבה יש יותר THC ולאינדיקה יש פחות, אז זה נעלם. כן ראו שינוי מאוד מאוד לא משמעותי ברמות הטרפנים שקיימים. שזה חומרים נוספים שקיימים שהם בעיקר חושבים שיש להם טעם וריח אבל היו כבר מחקרים יותר על חיות שהראו שיש גם השפעה ביולוגית שלהם, אבל ממש שינויים מינוריים להגיד שזה ההבדל בין סאטיבה ואינדיקה, סקצ'י.

קלוש קצת.
קלוש.

אוקי אז כבר עזרת להפריך מיתוס אחד שאפילו לא היה ברשימה שלי. שזה התנדבות ראויה. בוא נלך למיתוס נוסף. קנאביס גורם להתמכרות. שפה כבר אני רואה אתה יודע לפעמים בוויכוחים על זה יש את אלה שאומרים "לא. ההתמכרות היא התמכרות רגשית, זה לא תלות פיזית בחומר." לעומתם כאלה שבאים ואומרים "לא. אנחנו מוצאים שכן יש התמכרות פיזית" ויש כמובן את אלה שטוענים לא זה ולא זה.
אוקי אז יש לזה כמה היבטים. קודם כל יש אנשים שמתמכרים למלא דברים: לטלוויזיה, מתמכרים לריקודים, מתמכרים להרבה מאוד דברים שהם לאו דווקא טובים להם. מתמכרים להימורים. האם זה אומר שהימורים ימכרו את כולם וצריך לאסור את ההימורים בעולם? לא. צריך לדאוג שאותם האנשים שמתמכרים לא יהיו חשופים לאותו הדבר.

אבל אתה לא יכול לדעת את זה מראש.
אז זהו שיש שאלונים, להרבה מהדברים האלה, נאמר לאופיאטיים, תרופות מבוססות מורפיום לכאבים, יש שאלון לרופאים שהם ממלאים אותו לפני שהם נותנים למטופל שלהם אופיאטיים בשביל לאמוד האם הוא מכור או לא? או שיש לו איזשהו בסיס לתלות. הבעיה היא שהשאלונים האלה שמכוונים לקנאביס, אלו שאלונים שהם בדרך כלל מבוססים על שימוש חברתי, recreational של קנאביס ואז מה נוצר? אני במחקר הדוקטורט שלי ניסיתי באמת לעקוב אחרי השאלון הזה על מעל 1,000 מטופלים, ונוצר מצב שיצא לי ש-90 אחוז מהמטופלים שבמחקר שלי מכורים לקנאביס. בסוף לא הכנסתי את השאלון הזה כי הבנתי שהוא לא מהימן. מה הכוונה? יש שם אחת השאלות בשאלון אומרת "האם הקנאביס עוזר לך לשינה?" ואם אנחנו מדברים על אדם שהוא לוקח את הקנאביס באופן חברתי, וזה עוזר לו לשינה זה אומר שיש פה איזשהו שימוש לרעה. אבל אם מטופל שבמקרים שאנחנו מדברים עליהם כמו מטופלים עם טרשת נפוצה, מטופלים עם כאב, מטופלים עם פרקינסון אנחנו רוצים לטפל בהם באופן כוללני. ברוב המקרים.

אנחנו רוצים שהם ישנו יותר טוב.
אנחנו רוצים שהם ישנו יותר טוב. בתחום של כאב ושינה שזה היה התחום במחקר שלי בתזה, יש VICIOUS CYCLE מעגל אכזרי שאם אתה לא ישן טוב אתה גם כואב לך יותר. וזה כל יום רק מחמיר יותר ומתחבר ביחד עם חרדה, ודיכאון כל הדברים האלה. אז אם כבר יש לנו יכולת גם לטפל טיפה בכאב של המטופל וגם לטפל בשינה שלו אני חושב שזה משהו חיובי, אבל עד שלא יהיה לנו כלי שהוא מהימן לבדוק התמכרות במטופלים אנחנו לא יכולים. יש איזושהי טענה ש-9 אחוז מהמטופלים בקנאביס או מצרכני הקנאביס יותר נכון יתמכרו לקנאביס. זה מבוסס על מחקר צריכה של קנאביס באופן חברתי.

אבל מה זה אומר בעצם התמכרות לקנאביס? שהבן אדם בעצם לא מסוגל לתפקד ביום-יום שלו בלי לצרוך קנאביס? שהוא רוצה לא לצרוך יותר קנאביס אבל לא מצליח להשתחרר מהתלות? איך אנחנו מגדירים התמכרות פה?
זה בעיקר אומר שיש לו התנהגות שהיא ABUSE שהוא ילך להרבה רופאים כדי להשיג את הקנאביס, יגנוב, וזה ישפיע על איכות החיים שלו ושל משפחתו והוא יגיע לסמים אולי קשים יותר והוא יגיע לבית כלא, כל הדברים שאתה לא רוצה שבן אדם יגיע.

רגע סליחה. אם לי הייתה תרופה שהייתה עוזרת לי להתנהל עם מחלה מסוימת גם אם לא לפתור אותה. ולא הייתי יכולה להשיג אותה בקלות, האם הייתי פורצת? האם הייתי הולכת להרבה רופאים? האם הייתי עושה את כל הדברים? כן. בוודאי שהייתי עושה את זה. גם הייתי עושה את זה בשביל אוכל. אז למה זה נחשב ל-ABUSE?
זו פשוט התפיסה. זו פשוט התפיסה אבל אני גם בדעה שלך שאם אנחנו מדברים—
התמכרות מבחינתי זה אני לא רוצה יותר להשתמש בזה ואני לא מצליח לעצור את עצמי מלהשתמש.
אותו דבר. האם מישהו שלוקח תרופה ללחץ דם גבוה ונפסיק לו אותה, ויחזור לו הלחץ דם האם הוא מכור לתרופה? לא. זה הטיפול שלו למצב הקיים.

כן.
אם יש לו כאבים כרוניים, כאבים לא יעברו. הפריצת דיסק לא תעבור. הרגל הקטועה לא תגדל פתאום. הוא עדיין צריך את הטיפול שלו לכאבים. אז אם נפסיק לו את זה ויכאב לו בגלל שאין לו קנאביס האם הוא מכור? לדעתי לא.

אז אם אנחנו מחדדים את השאלה ואנחנו מגדירים מכור כאדם שמשתמש בדבר מה שלא מסייע לו לבעיה שלשמה הדבר הזה נועד לתת מענה והוא רוצה לא להמשיך להשתמש בזה אבל הוא לא מצליח. אז האם אנחנו יכולים לומר שקנאביס הוא דבר ממכר?
יכול להיות. אני חושב שזו הגדרה שבאמת צריך לחשוב עליה. וזו הגדרה שצריכה להיות שונה בין מטופלים לבין שימוש חברתי. אם אדם משתמש באופן חברתי והוא לא באמת צריך את זה, וזה פוגע לו בתפקוד היומיומי והוא לא יכול ללכת לעבודה או הסינדרום א-מוטיבציה שיש לחלק מהילדים שמתחילים ואין להם כוח לעשות שיעורים או דחיינות כל מיני דברים כאלה שמדברים עליהם בקשר של קנאביס.

האמת שיש את זה והוא לא מעשן כלום.
יכול להיות. אבל הרבה פעמים מייחסים את זה לאלו שמעשנים קנאביס בגלל הקנאביס. אז אולי כן. אבל בהיבט הרפואי אני לא חושב שהייתי מסתכל על זה כמכורים.

אוקי. מיתוס נוסף. קנאביס פוגע במוח ובזיכרון.
מיתוס מעניין. היו דווקא מחקרים ממש מעניינים שהראו שדווקא התפקוד הקוגניטיבי של חלק מהמטופלים לאורך זמן משתפר כתוצאה מהטיפול בקנאביס.

אני חושבת שחלק מהיצירות אומנות המוזיקאליות, אומנות פלסטית ואומניות נוספות אולי לא היו מגיעות לעולם בלי שימוש בקנאביס. זאת אומרת יכול להיות שבחלק מסוימים במוח זה דווקא מאוד משפר. אבל עדיין כשאנחנו מדברים נגיד על זיכרון קצר טווח?
אני חושב ששוב אנחנו צריכים להסתכל על זה בפריזמה שהיא השוואתית אני עובד הרבה במחקרים שלי מול מטופלים, אם הבחירה של המטופל היא בין תרופות נגד פרכוסים, תרופות נגד דיכאון, תרופות אופיאטיות או קנאביס אנחנו יכולים להגיד כמעט בוודאות שהרווח היחסי שלו מהקנאביס יהיה יותר טוב וסביר שהוא לא יפגע מזה קוגניטיבית. וגם אם אנחנו מדברים על מטופל שרוצה לתפקד תוך כדי הכאב הזה, מטופלים שלוקחים אופיאטיים ותרופות אחרות, יגידו לך שהם לא מצליחים לתפקד. ודווקא המטופלים שאנחנו רואים אותם על קנאביס אנחנו רואים שרמות התפקוד שלהם עולות תוך כדי הטיפול.

אבל כאן אתה מדבר על ניהול סיכונים. במה אתה מוכן קצת לפגוע כדי לקבל תועלת רבה יותר.
ככה תמיד אנחנו מטפלים במטופלים בכל מקרה.

כשמדובר בחולים, בוודאי. אבל בוא ניקח רגע את אותו social smoker אדם שלא מעשן עכשיו או צורך קנאביס בדרך אחרת כדי לטפל באיזושהי בעיה רפואית. אלא כי הוא נהנה, האם לאדם כזה עלול להיגרם נזק מוחי? לזיכרון?
אז מכל העשרות אלפי שנים שאנשים משתמשים בקנאביס אני לא ראיתי שום דיווח על פגיעה מוחית או אחרת בתוך הדבר הזה. כן מדברים הרבה על פגיעה בזיכרון לטווח קצר. בחלק מהאנשים פגיעה לזיכרון לטווח ארוך. אבל לא משהו שהוא לא הפיך. כלומר זה לא איזושהי פגיעה…

כלומר עם הפסקת השימוש גם נפסקה הבעיה?
נכון.

טוב זה כבר מיתוס קצת מורכב יותר, THC הוא הקאניבויד הפסיכו-אקטיבי העיקרי בעוד ש-CBD אינו פסיכו-אקטיבי כלל ואף ממתן את השפעותיו הפסיכיו-אקטיביות של ה-THC. מה אתה אומר על זה?
אז קודם כל אציין שעשיתי את הדוקטורט שלי והפוסט דוקטורט בשיתוף אחרי זה, ביחד עם פרופסור דוד מאירי מהטכניון. ככה שהייתי שמה סוג של עוף מוזר כי עשיתי מחקר על בני אדם במעבדה של תאים ועכברים. אז במחקר שלי בעזרת היכולות של המעבדה שבעצם יש להם יכולות לבדוק מעל 140 קנבינואידים ומעל 90 טרפנים, אז שילבתי את היכולת שלי לדבר עם מטופלים ולאסוף מהם מידע קליני עם הידע של המעבדה כלומר ידעתי מה הסוגי קנאביס שהמטופלים צורכים כמה הם צורכים מהם בחודש והיה לי את הבדיקות של כמה אחוז מכל אחד מהחומרים הפעילים שיש בתוך הקנבינואידים האלה. עכשיו לבוא ולהגיד ש-THC הוא החומר הפעיל העיקרי, זה גם בעייתי. כי אנחנו מדברים פה על..

זה פשוט החומר שזיהינו.
שזיהינו אותו ראשון ואחרי זה זיהינו CBD כי הם פשוט היו באחוזים יותר גבוהים. פעם היה מאוד קשה לזהות חומרים שהם בריכוזים נמוכים לא כמו היום. אז זה סוג של החלטה שרירותית. בכלל באופן כללי, לבסס טיפול בתרכובת של 400 חומרים על שני חומרים בגלל שהם בריכוז גבוה יותר זה כמעט בוודאות לא נכון. כי זה ניחוש. זיהו לא מזמן באחת המעבדות באיטליה מולקולה שנקראת THCP עכשיו אותו ה-THCP הוא נמצא בריכוז יחסית נמוך בקנאביס. אבל הוא משפיע על הרצפטור של הקנבינואידים CB1 במקרה הזה שבמוח פי 33 יותר חזק מ-THC. כלומר לבוא ולהגיד ש-THC זה בעייתי. עכשיו גם ניסו לעשות, היו מחקרים רבים שבדקו איך אנחנו לוקחים את ה-THC הזה הופכים אותו לסינטטי שמים אותו בכדור. יש כבר שתי תרופות מאושרות כאלה. אחת היא מרינול ואחד היא דובניול שהן לא מאושרות בישראל אבל קנדה, ארצות הברית קיימות ומאושרות לבחילות והקאות מכימותרפיה. שבארץ זה לא קיים. לקחו אותם וניסו להוכיח כי השוק הזה הוא מאוד קטן השוק של הבחילות והקאות בכימותרפיה ניסו להוכיח אותם לטיפול בכאב. וההשפעה הייתה כל כך קטנה קלינית שזה פשוט לא היה שווה להם והם לא קיבלו אישור מה-FDA לקבל ולתת את הטיפול הזה למטופלים. ועדיין הוא מאושר לאותה התוויה שאני אמרתי קודם. אז אנחנו מסיקים מזה ש-THC זה לא. ואז באה חברה אחרת שאמרה אני לוקחת זן שהוא עשיר ב-THC זן שהוא עשיר ב-CBD מרכזת אותה. מחברת את ה- THC וה-CBD ביחד ונותנת אותו בספריי. קוראים לתרופה הזאת סאטיבקס. היא מאושרת גם בישראל לספסטיות מטרשת נפוצה. לא לכאב מטרשת נפוצה. וגם הם בגלל

ספסטית נאמר רק למי ממאזיננו שלא יודע זה נוקשות. אפשר לקרוא לזה נוקשות זה עווית השריר בתרגום הישיר לעברית. אבל זה בעצם מן נוקשות כזו. תחשבו רגע תדמיינו לכם בראש תעשו שריר נגיד נורא נורא חזק ביד ועכשיו תנסו לקפל וליישר את היד. נכון שזה נורא קשה? אז זה מה שקורה לאנשים עם ספאזם.
נכון את צודקת. אז בעצם גם את התרופה הזו שיש בה גם THC וגם CBD ניסו להוכיח שהיא יעילה לכאב בגלל שזו אוכלוסייה מאוד גדולה ובמידה ואתה מקבל אישור לטפל בה אז אתה יכול להרוויח הרבה מאוד כסף. והם גם לא הצליחו בדיוק אותו דבר כמו ה-THC לבד. ואז שבאו ועשו מחקרים על הפול ספקרטרום על כל הקנאביס כתפרחת בשמן או באידוי הם הראו השפעה בערך פי 3 מהתרופות המבודדות האלה. אז זה בא לספר לנו.

זה כאילו הצמח ממש מתנגד לחברות תרופות שיעשו ממנו דברים.
לא אי אפשר להחליט דברים בצורה שרירותית. כן אנחנו יכולים עכשיו לנסות ואת כל אחד מהחומרים לבדוק באופן אישי. ואז אחרי זה לעשות קומבינציות ואז לבדוק אותן. אבל סביר שזה ייקח משהו כמו 1000 שנים במחקרים קליניים.

כן. וגם המחקרים האלה לא יקבלו אישור. יש עוד שניים שאני רוצה לגעת בהם. הראשון קנאביס הוא סם מעבר בדרך לסמים קשים. זה אני חושבת שהיום אפילו הרשות למלחמה בסמים כבר לא טוענת את זה. אבל עדיין איפשהו יש עוד כמה קשישים שמאמינים שזה נכון.
אני באמת לא יודע על מה זה מבוסס. זה איזושהי החלטה שרירותית.

כי בדרך כלל אנשים שעישנו סמים קלים התחילו בסמים קלים. אבל בסדר. הם גם התחילו בסימלק, האם אנחנו טוענים שמי שצרך סימלק הופך להיות נרקומן בוודאי שלא הקשר הוא נסיבתי הוא לא סיבתי.
זה ההבדל כמו שאמרת בין קורלציה, קשר כלומר. לבין מתאם. בין הדברים האלה. אי אפשר לטעון את הדבר הזה כי אין נתונים שמראים את הדבר הזה. ובמידה ורוצים לטעון את זה אז צריך לעשות מחקר שבודק את זה. אני יכול להגיד לך שבמחקרים שלי כבר היו מעל כמה אלפי מטופלים ואף אחד מהם לא עבר לשום סם אחר. אם כבר הם הפסיקו את שאר הסמים DRUGS התרופות שהם צרכו בגלל דברים אחרים.

בעברית עשו בידול בין שני המונחים באנגלית לא. והאחרון חייבים לעשן את הקנאביס הרפואי כדי שהטיפול יהיה יעיל.
התשובה היא לא. כמו שאמרתי הטיפול מגיע לדם שלנו בצורה מסוימת. העישון כשלעצמו הוא לא בריא. אוקי עישון מגיע לשריפה בטמפרטורות של בין 600 ל- 800 מעלות צלזיוס ונוצרת שריפה, ברגע שנוצרת שריפה נוצרים חומרים שהם מזיקים לגוף שלנו והם מסרטנים. וזה בטוח לא דרך שרופאים היו רוצים להמליץ על הטיפול למטופלים שלהם שמצד אחד הוא אולי יעשה להם טוב בטווח הקצר אבל אולי יגרום להם למלחות קשות בהמשך. אז יש היום לא מעט דרכים לצרוך את הקנאביס אחת היא שמן. שיש לו את היתרונות שלו והחסרונות שלו השמן פועל מאוד מאוד לאט. מגיע לרמה בדם מקסימאלית ולהשפעה בין שעה ל-3 אחרי הצריכה. ואפילו אם הוא נלקח תת לשונית ההשפעה היא עדיין מאוחרת כי הקנאביס לא נספג מתחת ללשון. למרות ששוב זה מה שנטען בתוך הדבר הזה ככה שהוא נספג במערכת העיכול יש בדרך הזאת יותר תופעות לוואי של מערכת העיכול בגלל הצריכה דרך מערכת העיכול והשמנים שמצורפים בתוך הדבר הזה, אידוי היא דרך הרבה יותר מומלצת כמובן בגלל פשוט שאין שריפה של החומר הפעיל וזה לא עובר דרך מערכת העיכול והשפעה מהירה יותר.

דוקטור שוקי אבירם, השכלנו. תודה רבה לך.
תודה רבה לינוי.

ועכשיו נעבור לפינתנו מידע מועיל למטופל המתחיל שתגיש לנו רוני כץ עמיחי סמנכ"לית שיווק ומכירות של קרונוס ישראל.
מידע מועיל למטופל המתחיל. והפעם, מה ההבדלים בין סוגי הרישיונות לקנאביס רפואי ואיך נקבע איזה רישיון נקבל? שאלה שהרבה מטופלים בקנאביס רפואי שואלים היא "אוקי קיבלתי רישיון לטיפול בקנאביס רפואי מסוג תפרחת או שמן או משולב תפרחת ושמן אבל מה בעצם ההבדל בין סוגי הרישיונות האלה? ולמה קיבלתי דווקא את הסוג הזה?"
רישיונות הקנאביס הרפואי בארץ ניתנים יחד עם ציון אחוז החומרים הפעילים בקנאביס, כלומר אחוז ה-THC וה-CBD אותו המטופלים רשאים לרכוש בבית המרקחת. בנוסף, על גבי הרישיון מצוינת גם דרך הטיפול המומלצת: אידוי, עישון, או טיפות. אבל כאן חשוב לציין שלרוקח יש את היכולת לנפק לכם קנאביס רפואי בצורת שמן גם אם ברישיון כתובה המלצה אחרת. חשוב לדעת שמי שהמלצת הטיפול שלו היא קנאביס רפואי בתפרחת יכול לקבל שמן במקום. אבל מי שמקבל שמן לא יכול לקבל במקומו תפרחת. ולסיום עוד טיפ חשוב: לכו להתייעץ. מניסיוננו, אנחנו יודעים שלמטופלים יש שאלות, אבל הם חוששים להתייעץ ומתביישים לשאול. בכל שאלה פנו לרופא או לרוקח. הם שם בשבילכם.

תודה רוני. בפרק הזה דיברנו על מיתוסים מוכרים שהתגבשו לאורך הזמן בנוגע לקנאביס. המחקר בתחום עדיין בראשיתו ואתם יודעים כשיש מסתורין סביב תחום מסוים אז יש גם קרקע פורייה להיווצרות של כל מיני אמונות שגויות יותר, שגויות פחות. אנחנו ניסנו בפרק הזה להבין מה עומד מאחוריהן ובעיקר לעשות סדר ולהבדיל בין מידע מבוסס מחקרית לכזה שלא. תודה רבה שהאזנתם לזמן קנאביס לפרקים נוספים הצטרפו אלינו בספוטפיי ובאפליקציות הפודקאסטים המוכרות.