אידוי או עישון?
שמדברים על תפרחות, שאלת מיליון הדולר היא: לעשן או לאדות? איזו שיטה מציעה חוויה אפקטיבית, בטוחה ויעילה יותר למטופלים? התעמקנו במחקרים שנערכו בתחום כדי לענות אחת ולתמיד על השאלה הבוערת, או המתאדה: מה עדיף, עישון או אידוי?
בעוד טכנולוגיות הגידול, המיצוי ואפילו אמצעי צריכת תפרחות קנאביס התפתחו פלאים בעשור האחרון, מטופלים רבים עדיין מתמודדים עם שאלה ישנה ומציקה: האם אידוי קנאביס באמת מהווה דרך בטוחה ויעילה יותר מעישון?
בעודנו מנתחים מחקרים ותובנות מדעיות של מומחים, נחשפה אלינו תשובה רבת פנים שמספקת הבנה מגוונת למטופלים בתפרחות קנאביס רפואי. חממו את הווייפורייזר ובואו נצלול:
ווייפינג זה חזק יותר? תלוי למי
מחקר שנערך על ידי האוניברסיטה לרפואה על שם ג'ונס הופקינס הפך לאבן יסוד בחקר השאלה המפורסמת, וחושף כי בניגוד לאינטואיציה – אידוי עשוי לספק יותר THC, בפרט כשמדובר במשתמשים ארעיים – כלומר, לא כאלו שנוהגים לצרוך קנאביס באופן קבוע.
עלייה זו ברמות ה-THC נקשרה במחקרים רבים לחרדה מוגברת לטווח קצר, לפרנויה ולפגמים בזיכרון בקרב מטופלים חדשים או צרכנים ארעיים, מה שגרם להערכה מחודשת של הבטיחות המשוערת הקשורה לאידוי. לראיה, פרקטיקות טיפול רבות בקנאביס ממליצות להתחיל עם זנים בעלי ריכוזי THC נמוכים שיכולים להעניק אפקט טיפולי עם פחות תופעות לוואי שליליות.
כשמסתכלים לעומק המחקר, אפשר להיווכח שהמשתתפים ״הטירונים״ דיווחו על השפעות חזקות יותר באופן משמעותי בעת אידוי, בעוד שמשתמשים רגילים הסתדרו במיומנות גם עם מינונים גבוהים. הפיצול הזה בתגובות הצפויות לאידוי מציג שיקול מכריע לקובעי המדיניות שמחפשים דרכים להבטיח שמשתמשים מתחילים ומנוסים ינווטו בבטחה בעת טיפול בקנאביס הרפואי (Vandrey et al., 2018)
עם זאת, פתרון רגולטורי מסוים לאתגר זה קיים כבר בימים האלה בענף הקנאביס הרפואי בישראל: מטופלים חדשים בדרך כלל מקבלים רישיון לזנים מאוזנים; כלומר – זנים בעלי ריכוזי THC מתונים שמאוזנים עם ריכוזים דומים של CBD, שמעבר לסגולותיו הרפואיות הייחודיות ידוע גם בפוטנציאל להפחית תופעות לוואי שליליות של THC. אבל האתגרים שמציב האידוי לא נגמרים במינונים ובסוג המטופל – האם ישנם גם סיכונים שרלוונטיים לכולנו?
אידוי ובריאות דרכי הנשימה
הפיתוי של מכשירי האידוי טמון בפוטנציאל שלהם להפחית את תופעות הלוואי שיכולות להיווצר במערכת הנשימה בגלל עישון, כפי שמציע מחקרם של ארליווין ובארנוול. שיעול מופחת, ריכוזי ליחה מופחתים והעדר לחצים בחזה בקרב מטופלים מאדים, מדגישים את היתרונות הפוטנציאליים של אידוי על מערכת הנשימה – במיוחד עבור אלו המחפשים הפחתת נזקים מעישון רגיל (Earleywine & Barnwell, 2007).
אף על פי כן, העלייה האחרונה במחלות בדרכי הנשימה הקשורות לאידוי, כפי שצוין על ידי הרשות האמריקאית לבקרת מחלות (CDC) מוסיפה מידה של ספק. התפרצויות של פציעות ריאות הקשורות למוצרי אידוי המכילים THC שמו זרקור על בטיחותם של מכשירי אידוי ומאתגרת את מעמדם כחלופה נטולת סיכון.
נכון, מדובר על עטי אידוי עם מיצויים ולא אידוי תפרחות – אבל עדיין, בהתחשבות באפשרות כי עטי אידוי יגיעו לשוק הקנאביס הרפואי בישראל, מטופלים צריכים להתחשב בסוגיה זו במסע לשיפור איכות חייהם תוך מניעה של פגיעה בדרכי הנשימה (CDC, 2020).
קנבינואידים בגוף: אידוי מול עישון
כשמדובר בזמינות הביולוגית, כלומר: אספקת הקנבינואידים הזמינים בגופנו לאחר הטיפול, אידוי ועישון מספקים תוצאות שונות. מחקר של אברמס וחב' משנת 2007 מציין כי אידוי מונע ספיחה של תוצרי לוואי מזיקים ומשפר את הזמינות הביולוגית של הקנבינואידים במחזור הדם. כלומר – אידוי מאופיין בהיעדר תרכובות מסרטנות המצויות בעשן, ומספק דרך נקייה ליותר קנבינואידים להיכנס לזרם הדם.
כתוצאה מכך, רמות גבוהות של THC בדם נצפות אצל מאדים בהשוואה למעשנים, ולראיה גם הדיווחים על עוצמת ומשך ההשפעות משתנים; מאדים מדווחים על אפקט ממושך ועוצמתי יותר. עבור מטופלים בקנאביס רפואי, הבנת הניואנסים הללו חיונית בתהליך האופטימיזציה של התוצאות הטיפוליות.
על טעם וריח דווקא אפשר להתווכח
אם מתעמקים דווקא בפן החוויתי של הטיפול, הפער בטעמים ובריחות בין אידוי לעישון עצום. מחקרים מדגישים כי אידוי מציע פרופיל טעם נקי ובולט יותר (Spindle et al., 2018). היעדר כימיקלים הנלווים לבעירה מאפשרת לפרופילי טרפנים מורכבים לזרוח באידוי, ליצור חוויה מגוונת ומהנה יותר למשתמשים. בנוסף, התופעה יכולה לחזק את השפעות אפקט הפמליה. התיאוריה גורסת כי הסינרגיה בין הרכיבים בצמח הקנאביס – למשל קנבינואידים וטרפנים – אחראית לעוצמת האפקט הטיפולי.
וגם אם נשים את זה בצד – מטופלים רבים מחפשים לא רק הקלה אלא גם חוויה מהנה ונגישה, ולכן תפרחות עם פרופילי טעם מורכבים ומהנים הופכות להיות חלק בלתי נפרד בענף הקנאביס הרפואי המסייע לעיצוב העדפות אישיות. לכן למעשה, אידוי לא רק מספק יתרונות טיפוליים אלא גם מדייק את המסע החושי הכולל של המטופל בעולם הקנאביס הרפואי.
אידוי: הבטחות וסכנות
עבור מטופלים בתפרחות המחפשים הקלה תרפיוטית, מכשירי אידוי הפכו לשחקן פופולרי ועוצמתי בין כלי הצריכה השונים. מחקרים כמו זה של ברוני וחב' משבחים את סגולות האידוי, ומדגישים את הזמינות הביולוגית המעולה שלו למינונים טיפוליים בהשוואה אפילו לספיגה תת לשונית של שמן. העובדות האלה סוללות את הדרך לבחינת השימוש במכשירי אידוי לטיפול במגוון התוויות, במיוחד כאב כרוני, כאב נוירופטי או יישומים טיפוליים שונים אחרים (Bruni et al., 2018).
עם זאת, הקריאה למחקר נוסף מהדהדת בקול רם. סטנדרטיזציה של מינון וחששות מתמשכים לגבי פגיעות פוטנציאליות בריאות הקשורות לאידוי דוחקים במטופלים בקנאביס רפואי לצעוד בזהירות. בימים אלה, קהילת המחקר בתחום הקנאביס הרפואי דורשת ומחפשת יותר נתונים על תוצאות ארוכות טווח של אידוי קנאביס כדי לספק הבטחה להקלה עם ציווי לבטיחות וליעילות.
לא מאדים בקלות ראש
מבין מבחר השיטות המאפשרות צריכה של תפרחות קנאביס רפואי, הוויכוח בין אידוי לעישון ממשיך להתפתח כבר יותר מעשור עם רבדים חדשים ומורכבים. בעוד שמכשירי אידוי מציעים יתרונות פוטנציאליים בשמירה על בריאות כלי הנשימה במינונים מבוקרים, החשש לפתח פגיעה עדיין מזמן רגע של הרהור בנוגע לעטי אידוי.
על חובבי הקנאביס הרפואי מוטלת האתגר לשקול את היתרונות הנתפסים מול המורכבויות המתפתחות, תוך שימת דגש על הצורך בקבלת החלטות מושכלת בחתירה לחוויה טיפולית נכונה, בטוחה ויעילה יותר עם קנאביס רפואי.