החששות מאחורי טיפול בקנאביס: שיחה עם הנוירופסיכיאטר ד"ר איליה רזניק

כתבה שניה בסדרת כתבות​

טיפול בקנאביס רפואי מעלה חששות רבים שנובעים מסטיגמות, מחוסר ידע ולעיתים גם מאינטרסים כאלו ואחרים. ד"ר איליה רזניק, מרכז העמותה לחקר וטיפול בקנאביס וחבר דריקטוריון באיגוד הבינלאומי לתרופות קנבינואידים (IACM), שוחח איתנו על הנושאים הללו בסדרת ראיונות. חלק ב'.

 ד"ר איליה רזניק הוא נוירופסיכיאטר, מומחה בתחום הפגיעה המוחית נוירופסיכיאטריה. ד"ר רזניק עבר השתלמות מחקרית ומדעית בארה"ב. בנוסף להיותו פסיכיאטר מבוגרים, ד"ר רזניק מומחה בטיפול במחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון מחלת טורט ואלצהיימר למשל, והיה אחראי על תחום החרדה והפוסט טראומה בבתי חולים שונים, כמו גם על יחידת מחקר בתחומים הללו.

אילו חששות מעלים המטופלים ביחס לרעיון לטיפול בקנאביס?

"לפני שאני אענה על זה, חשוב לי לציין שב99.9% מי שיוזם את טיפול בקנאביס אלה המשפחות. זה לא ייתכן וזה לא מקובל. מצד אחד המשפחה מאוד חוששת. היא חיה באותו עולם סטיגמות ממנו דאגו להזין אותן כל השנים, עולם עם הרבה מאוד מיסטיפיקציות.", מוסיף הרופא הבכיר.

"אנחנו חיים בין מיסטיפיקציה לדמוניזציה של הקנאביס. אז כל המשפחות חוששות מאוד. מצד אחד הן חושבות שקנאביס מרפא הכל – מיסטיפיקציה, ומצד שני הן חושבות שקנאביס זה נורא ואיום", מציין ד"ר רזניק. "לא פעם אני שומע חששות כמו 'אם אימא תיקח קנאביס היא תהפוך לדמנטית?', שזה בעצם – דמוניזציה."

איפה אתה רואה את הדמוניזציה והמיסטיפיקציה של קנאביס ביום – יום?

"בדיוק לפני יומיים הגיעה אליי בת של מטופלת שאמרה לי שהגריאטר של אמא שלה שלה אמר שאם אימא שלה תקח קנאביס היא תהיה דמנטית בגיל 72.", משתף אותנו ד"ק רזניק. "זה חשש שמבוסס על ידע מאוד חלקי ומאוד מעוות. מראים לבת גרף שמראה שלבני 13 – 14 שמשתמשים בקנאביס יש בממוצע, 4 נקודות IQ פחות לעומת בני גילם ועם המידע הזה שולחים אותה לקבל החלטות", מוסיף הנוירופסיכיאטר הבכיר. "אני לא מתנגד לנתונים האלה, הם אמיתיים, אבל זה לא שייך לגברת בת השבעים שרוצה לטפל בבעיית הפרקים שלה עם קנאביס."

מה אתה חושב על החשש מהתמכרות או פיתוח תלות בקנאביס?

"היה לי מטופל שרצה להתגייס לתפקיד רגיש במשרד הביטחון," מספר לנו ד"ר רזניק. "הוא פוסט טראומטי והוא טופל בקנאביס רפואי. אחת הדרישות של משרד הביטחון הייתה שהוא יגמל מקנאביס. הוא היה מאוזן, הפוסט טראומה הייתה תחת שליטה והוא רצה להיגמל. עזרתי לו, הוא נגמל והתגייס לתפקיד שהוא רצה. הוא לא היחיד, הרבה מטופלים מרגישים שקנאביס עזר להם והם מוותרים על הרישיון שלהם וזה בסדר גמור. טיפול בקנאביס לא חייב להיות לכל החיים."

מה לדעתך הדרך הנכונה להתמודד עם החשש מטיפול בקנאביס?

"כשאנחנו משחררים ילד לבית הספר והוא צריך לעבור ארבעה כבישים, אנחנו בחשש עצום. אנחנו מלמדים את הילד שבע פעמים איך לעבור כביש וזו האחריות של כל הורה. האחריות היא לתת לילד סביבה בטוחה  וגם להיות בטוחים שהילד למד, הפנים ומיישם. אלה בעיניי החששות הגדולים שקיימים אצלנו. יש הרבה מאוד חומרים מסביבנו, חומרים שצריך ללמוד איך לחיות לידן. להגיד לבנאדם שאחרי ג'וינט ראשון הוא הופך לפסיכוטי או לסכיזופרני זה לא נכון. צריך לתת הרבה מידע למטופלים ולבני משפחות."